יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

אבק פיות


מעולם לא הסתרתי את דעתי על מחלקות הקוסמטיקה בפארמים, ומדי פעם אני משתעשעת בפנטזיה לפתוח חנות משלי שתתנהל בצורה אחרת. אם הכול ילך לפי התוכנית בעוד 10 שנים אני אסתובב עם סטטוסקופ בכירורגית ב' [או בחדר צנתורים, עדיין לא החלטתי], לכן זה נשאר רק בגדר פנטזיה. לפני כמה שבועות נתקלתי בפוסט הזה שכתבה שחר גפני על פרושופ, החנות החדשה שלה ושל אשר כהן.
נהניתי מהפוסט, ובעיקר התחברתי לדברים האלה:
"אם הייתי צריכה לתאר את פרושופ הייתי אומרת שהוא מעין הצצה אל תוך תיק האיפור של אשר ושלי. אנו מעמידים למכירה אך ורק מוצרים שהשתמשנו בהם והתגלו להיות מוצרים מנצחים, כאלה שמעולם לא אכזבו והעניקו תמורה הולמת למחיר שלהם."
אהבתי את הקטע הזה בגלל שהוא כ"כ מנוגד לגישת המכירות האגרסיבית שרווחת בפארמים. בהמשך יצא לי לדבר עם שחר על האתר ועל הערכים שעומדים מאחוריו כמו הרצון לחלוק ידע ולמכור מוצרי איפור במחירים הגיוניים.

גילוי נאות: את המוצרים שאני אסקור בהמשך קיבלתי מפרושופ, הסקירה של המוצרים תהיה אובייקטיבית כמו כל סקירה אחרת. ההתלהבות שלי מהאתר, הגישה והמוצרים היא אמיתית לחלוטין קול [אחרי כל התלונות שלי על המצב הקיים אני שמחה שיש לי אפשרות לפרגן לאנשים שבוחרים לעשות את זה אחרת]
קיבלתי סט של שלוש צלליות אבקה ומברשת להנחת צלליות. גם המברשת וגם הצלליות מיוצרים ע"י פרושופ.

מוצר: מברשת Pro Light 63
חברה: פרושופ
מחיר: מחיר רגיל 60 ש"ח, כרגע במחיר מבצע: 38 ש"ח.


ההגדרה של המברשת באתר: "מברשת צללית רכה וארוכה מס' 63 להנחת צללית וטישטוש רך באיזור שקע/בננה בעפעף".
ניסיתי את המברשת עם צללית אבקה ועם צללית אבן, את שתיהן קל להניח איתה על העפעף, ובגלל הגודל שלה נוח להשתמש בה גם לטשטושים. המברשת עצמה רכה, אבל הקצה שלה מעט דוקרני. זה מפריע רק אם עובדים עם המברשת במאונך לעור.
באופן אישי אני לא כ"כ התחברתי למברשת הזו בגלל הגודל שלה. יש לי עיניים קטנות ואני רגילה לעבוד עם מברשת קטנה יותר, לכן היה לי קשה לדייק איתה. היא טובה לדעתי בשביל להניח צללית אחת על כל שטח העפעף, או בשביל ליצור מראה איפור פחות מדויק.

צילמתי אותה ליד מברשת של קרליין שבה אני משתמשת באופן קבוע כדי שתראו את ההבדלים בגודל:


לסיכום: באופן אישי אני פחות התחברתי למברשת הזו ואני לא חושבת שהיא תהיה אצלי בשימוש קבוע. אני מתכננת לקנות כמה מברשות נוספות מהליין של פרושופ, כשזה יקרה אני מבטיחה סקירה מלאה קול

מוצר: סט שלוש צלליות אבקה Glamor
חברה: פרושופ
מחיר: מחיר רגיל של שלישיית צלליות הוא 207 ש"ח, כרגע במחיר מבצע של 144 ש"ח. מחיר של צללית אבקה בודדת הוא 69 ש"ח.


> מימין לשמאל: Sparkle , Light Gold , Light Sprakle

Sparkle - צללית שימרית בגוון מוזהב
Light Gold - צללית שימרית בגוון ברונזה
Light Sparkle - צללית שימרית בהירה בגוון מוזהב עם תת גוון וורוד

כל הצלליות מגיעות בקופסית פלסטיק עגולה עם מכסה מתברג. בתוך הקופסית יש שכבת הפרדה מפלסטיק עם חורים כדי לשלוט על כמות האבקה שמוציאים:


> Light Gold. כל הקופסיות נראות אותו הדבר

כל הצלליות פיגמנטיות מאוד. מספיקה כמות קטנה בשביל לקבל כיסוי טוב ולכן העבודה איתן קלה מאוד. לפי האתר השלשה הזו מיועדת להארות והברקות והיא אכן מצוינת לשימוש הזה. לדעתי אפשר להשתמש בהן בשביל איפור מהיר ועדין ולהשתמש רק בצללית אחת על כל העפעף בשילוב עם תיחום ומסקרה, כמו באיפור הזה.
ניסיתי את הצלליות על בסיס הפריימר לעיניים של Too Faced והן החזיקו עלי במשך שעות בלי להימרח או להצטבר בקפל.
כל הצלליות מבריקות מאוד, לכן זה עניין של טעם אישי והתאמה לסגנון האיפור שלכן.
ועכשיו לסלע המחלוקת: האבקה. מצד אחד קל מאוד לעבוד עם צלליות אבקה ולבנות כיסוי גבוה ולקבל רווית צבע טובה. מצד שני, זו אבקה. זה מתפזר וזה מלכלך ואני באופן אישי פחות אוהבת צלליות בודדות. יש ימים שצלליות אבקה באות לי בטוב ויש ימים שזה מביא לי את הקריז.

לסיכום: הצלליות איכותיות מאוד ורוויות בפיגמנט, מי שאוהבת צלליות אבקה ומחפשת סט בהיר תהנה ממנו מאוד.

ועכשיו לסווטצ'ים קריצה כולם נעשו על החלק הפנימי של הזרוע בלי בסיס מתחת. בגלל שאני והצלליות עשינו תחרות מי יותר בהירה הן מתקבלות עלי מעט שקופות, על העפעפיים בשילוב עם בסיס טוב הן בולטות יותר [וכמובן לא מזיק להיות קצת פחות חיוורת ממני]. היה לי קשה מאוד לצלם סווטצ' מייצג של Light Sparkle בגלל שהיא הכי בהירה מבין שלושתן והיא גם נוטה לוורוד. במציאות יש לה יותר נוכחות והיא לא נראית כ"כ שקופה.
בכל התמונות סדר הצלליות זהה. מלמעלה למטה: Light Sprakle , Light Gold , Sprakle.






את כל המוצרים שסקרתי אפשר לקנות בפרושופ, לצד מוצרים של חברות כמו ע.פ.ר.ה, בעז שטיין וכו', וגם למצוא סרטונים והדרכות. אם התלהבתן ממשהו ואתן מתכננות להזמין כדאי שתבדקו את מועדון החברים של האתר שמקנה כל מיני הנחות והטבות.



מה דעתכן? התחברתן? חושבות שאפשר לוותר?
תגובות, הערות, לייקים וסופגניות יתקבלו בברכה. אני לא עושה אפליות, לכן אני אשמח לקבל סופגניות סטנדרטיות עם ריבה וגם כאלה עם ריבת חלב, שוקולד, סוכריות ודובוני גומי. אם זה עגול, מטוגן ובאמצע יש מילוי- אני בקטע.

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

איפור ניסיון


בדרך כלל האיפור שלי דיי סולידי. אני אוהבת מאוד גוונים חומים, וכשאני משתמשת בצלליות צבעוניות אני בד"כ אשלב גוונים מאותו צבע. אני מעדיפה צלליות בהירות, וכמעט ולא משתמשת בצלליות הכי כהות בפלטה.
מאז שהתחלתי להתאפר יש לי רצון ללמוד דברים חדשים כל הזמן ולנסות טכניקות חדשות, ובתקופה האחרונה בעיקר מתחשק לי ליצור איפור עיניים צבעוני יותר. את המראה שתראו בהמשך יצרתי אחרי כמה נסיונות, בהשראת השילובים הצבעוניים של מיטל, ובהשראת הסרטון הזה. האיפור שתראו הוא איפור ניסיון שעשיתי באיזשהו יום, המטרה שלו הייתה לנסות שילוב של צבעים ולא להיות "איפור לביש", לכן גם השתמשתי בכמה צבעים. בהחלט אפשר לעדן קצת את המראה ולהפוך אותו ליותר יומיומי.
בגלל שמדובר באיפור ניסיון הוא לא מושלם, בהחלט יש מקום למקצה שיפורים, בגלל שמדובר בניסיון וויתרתי על השימוש במסקרה לפני הצילום[הרגשתי צורך להדגיש את השורה הזו לאור כמות גדולה של תגובות שאני מקבלת בנוגע להיעדר מסקרה].


    

    

 

בפוסט הקודם קיבלתי מגוון גדול של תגובות. קודם כל- תודה לכל מי שהקדישה זמן בשביל להגיב :)
קיבלתי תגובות מבנות שלא אהבו את האיפור, שחושבות שצריך לעשות אותו אחרת, שחושבות שהוא מוגזם או שהוא לא מספיק מודגש. כל הדעות האלה הן לגיטימיות והן בסדר גמור. איפור זה עניין של טעם, זה עניין מאוד אישי. משהו שנראה יפה בעיני לא יפה בעיני כולן, ואיפור שנראה בעיני בסיסי לגמרי יראה בעיני אחרת מוגזם. אין דרך אחת נכונה להתאפר [וכל מי שמספר לכן אחרת- פשוט לא מבין על מה הוא מדבר]. אחת המטרות של הבלוג היא להראות דרכים שונות להתאפר, בגלל זה הראיתי בפוסט הקודם סגנון איפור מסוים ובפוסט הזה אני מראה סגנון איפור שונה לחלוטין. בגלל זה כמעט בכל פוסט אפשר למצוא מגוון של תגובות ומגוון גדול של דעות, ובפוסטים אני מביעה את הדעה האישית שלי. המטרה שלי היא לתת ידע ולתת השראה, וכל אחת תיקח מהפוסטים האלה את מה שמתאים לה. 
מה סגנון האיפור שלכן? הולכות על סולידי או מתפרעות עם צבעים?

יום שלישי, 13 בדצמבר 2011

איפור to go


בסוף השבוע האחרון שילבתי מפגש עם חברות וביקור אצל ההורים. הנסיעה הזו דרשה ממני לארוז תיק עם קצת בגדים וערימה כבדה במיוחד של ספרי פסיכומטרי מקוללים. רציתי להתאפר לפני המפגש, אבל לא רציתי לסחוב יותר מדי ולהעמיס על עצמי עוד משקל. אני מאמינה שאנחנו צריכות להתאים את האיפור לצרכים שלנו ולא להיפך, לכן חיפשתי דרך לקחת מינימום מוצרים שיאפשרו לי ליצור מראה איפור מלא.

בסופו של דבר בחרתי עשרה מוצרים, וזה ההיגיון שעומד מאחורי הבחירה בכל אחד:


1. מייקאפ "סלקט" של מאק. במקום להיסחב עם כל הבקבוק אפשר לקנות קופסיות פלסטיק קטנות עם מכסה מתברג [יש בסופר פארם, וואו, ביוטיקייר וכו'] ולקחת בפנים כמות קטנה, ואפשר גם לוותר לחלוטין על איפור פנים ולהתמקד רק באיפור עיניים.
2. פודרה מינרלית של מאק. היא נמצאת אצלי באופן קבוע בתיק האיפור ומשמשת אותי בשביל לקבע את המייקאפ ובשביל להתגבר על שמנוניות שמופיעה אחרי כמה שעות. ביחד איתה לקחתי ספוג פידור שקניתי במאק. הספוג קטן ונמצא תמיד בתוך הקופסה של הפודרה וככה חוסך מקום.
3. קונסילר Select Cover Up של מאק. משמש אותי להסתרת כהויות מתחת לעיניים.
4. פריימר לעיניים Shadow Insurance של Too Faced. יש לי גירסה מוקטנת שלו, נוחה מאוד לנשיאה בתיק. אומנם עדיף להשתמש בפריימר כבסיס לצלליות, אבל אפשר לחסוך ולהשתמש בקונסילר במקום.
5. סומק ג'ל Just a Pinch של מאק. זה הסומק היחיד שיש לי שאפשר להניח בעזרת האצבעות לכן חסכתי לעצמי סחיבה של עוד מברשת [אני ממילא מטשטשת אותו עם מברשת המייקאפ].
6. אייליינר "סופרליינר" של לוריאל בגוון Silver Black. הוא קטן וקל משקל, והשלים את מראה האיפור שבחרתי. אפשר במקום לקחת עיפרון עיניים בגוון כהה ולהשתמש בו גם בתור תיחום תחתון, או לוותר עליו לחלוטין.
7. מברשת להנחת צלליות של קרליין. אפשר לוותר ולהשתמש באפליקטור ספוג קטן או להניח עם האצבעות.
8. מברשת 187 של מאק. השתמשתי בה בשביל למרוח את המייקאפ ובשביל לטשטש את הסומק. גם עליה אפשר לוותר ולמרוח את המייקאפ בעזרת האצבעות.
9. צללית 309 של לייף בגוון וורוד מוזהב. בחרתי בה בגלל שאפשר ליצור איתה מראה אלגנטי ועדין בלי צורך לשלב צלליות נוספות.
10. שפתון מס' 21 של פופה, Diva's Rouge. בחרתי בו כדי להשלים את המראה, אפשר לבחור במקום בליפגלוס או אפילו לוותר.
** השארתי בבית של ההורים מסקרה, לכן היא לא נכללת ברשימה



1. שפתון של פופה
2. סומק ג'ל של מאק. לצערי הוא יצא בקולקציה מוגבלת ולכן לא נמכר יותר
3. צללית של לייף

העליון הוא השפתון של פופה, התחתון הוא הסומק ג'ל של מאק:


לצערי לא הייתה לי מצלמה טובה ביום המפגש, לכן אין לי תמונות מאותו יום. שחזרתי את מראה העיניים באופן חלקי [החלטתי לוותר על המסקרה בשביל הצילומים]. התחשק לי ללכת על מראה סולידי ואלגנטי, משהו קליל שיוסיף קצת צבע ויראה טוב. השתמשתי בצללית של לייף על כל העפעף וטשטשתי קצת, ותחמתי את העפעף עם האייליינר. באותו יום לא השתמשתי בתיחום תחתון, לכן לא הוספתי אותו גם בתמונות.

  

  

לקח לי פחות מ-5 דק' להגיע למראה הזה, הוא קליל ואלגנטי, לדעתי הוא מתאים מאוד ליומיום ולמגוון מקומות. אני בוחרת בו בימים שבהם אין לי הרבה זמן להתאפר.
זה מראה שמתאים גם למתאפרות מתחילות שלא רוצות להסתבך עם יותר מדי צלליות וצבעים, וגם לבנות שלא רוצות להשקיע הרבה כסף במגוון של מוצרים. אם אתן לא יודעות איך לעבוד עם אייליינר אפשר לוותר עליו, או לתחום את העפעף עם עיפרון ואז לטשטש בעדינות. זה יוצר מראה רך יותר וקל יותר להשגה, אם יש פספוסים הם פחות בולטים.
בתמונות הבאות תראו את אותו המראה, רק שכאן השתמשתי בעיפרון שחור וטשטשתי בעזרת מקלון אוזניים.

  

  

יום שני, 5 בדצמבר 2011

במחשבה שנייה


כשאני כותבת סקירה של מוצר אני תמיד מהססת קצת לפני שאני קובעת את הדעה הסופית שלי לגביו. בד"כ אני משתדלת להשתמש במוצר במשך תקופה, בגלל שדברים נוטים להשתנות עם הזמן ולפעמים צריך כמה התנסויות בשביל לקבל תמונה מלאה על המוצר. לפעמים במבט לאחור אני מבינה ששללתי מוצר טוב או שהתלהבתי ממוצר לא משהו.
לכן מדי פעם אני אחזור אחורה לסקירות שכתבתי ואתייחס אליהן שוב, כדי לנסות ולתת לכן סקירה יותר מדויקת.


המוצר הראשון שאני רוצה להתייחס אליו הוא הסרום לטיפוח הציפורן של שיק. האהבה שלי למוצר לא שכחה, אני עדיין משתמשת בו באופן קבוע וממליצה עליו באדיקות [נשבעת! נשבעת שאני לא מקבלת עליו אחוזים]


לסיום אני רוצה לחזור לפוסט שעוסק בקרם ידיים.
קרם ידיים וציפורניים של ד"ר פישר
הוא שוכב אצלי במגירה כמעט בלי שימוש. בסקירה הראשונה הייתי יותר סלחנית כלפיו, היום אני חושבת שהוא סתמי לגמרי ולא שווה את הכסף.
קרם ידיים של דאב
דעתי לגביו לא השתנתה, אני ממשיכה להשתמש בו מדי פעם
קרם ידיים של חלאבין
בזמנו לא יכולתי לסבול את הריח שלו, שהפריע לי מאוד. עם הזמן הצלחתי להתרגל לריח, והיום הוא כבר לא כ"כ מפריע לי. הוא עדיין חזק מדי לטעמי אבל אני בהחלט אקנה את הקרם הזה שוב.

שבוע טוב לכולן 

יום שישי, 2 בדצמבר 2011

סקירה בלי אגו: מעגל ריסים של לייף


במשך יותר משנתיים הייתי בטוחה שמעגל ריסים הוא האינקוויזיציה המודרנית ולא הייתי מוכנה להשתמש בו גם אם היו משלמים לי [טוב, אולי הייתי מסכימה אם זה היה כולל הרדמה מלאה והרבה כסף]. אני לא יודעת מה גרם לשינוי, אבל באיזשהו שלב הבנתי שעם ריסים עקשניים כמו שלי פשוט אין לי ברירה. מעגל הריסים הראשון שניסיתי הוא המעגל של לייף, ואחרי כמעט שנה של שימוש הגיע הזמן לכתוב עליו ביקורת. חשוב לי לציין שלא יצא לי להשתמש במעגלים של חברות אחרות, לכן אין לי אפשרות להשוות אותו למוצרים אחרים. וכמובן ההערה הרגילה- הריסים שלי עקשניים במיוחד לכן מעגל ריסים פחות משפיע עליהם.

מוצר: מעגל ריסים
חברה: Life
מחיר: 20 ש"ח [תודה ל-marla מפורום איפור בתפוז שעזרה לי לבדוק את המחיר]


> זה רק נראה כמו מכשיר עינויים, מבטיחה

יתרונות:
כשהחלטתי לקנות מעגל ריסים חיפשתי מוצר זול שיתן תוצאה טובה והמעגל של לייף עונה על הדרישות האלה בצורה טובה.
המעגל עצמו קל, והידיות בגודל נוח לאחיזה. ברגע שלמדתי להשתמש במעגל הצלחתי להוציא ממנו תוצאות טובות.
את המותגים של לייף אפשר למצוא בכל סניף של סופר פארם, ככה שהמוצר זמין לכל אחת ומתאים למי שלא רוצה או לא יכולה להזמין מחו"ל.

  

  
>בתמונות אחרי רואים את ההשפעה על הריסים אחרי השימוש במעגל, בלי מסקרה- שכמובן מעצימה את האפקט.

חסרונות:
אני לא יודעת להשוות למעגלים אחרים, אבל המעגל לא מצליח לתפוס את הריסים ממש מהבסיס אלא רק מילימטר-שניים אחרי. זה לא בולט לעין, אלא אם מסתכלים על הריסים ממרחק של כמה מילימטרים.
יש לי את המעגל קצת פחות משנה, והוא כבר בשלבי גסיסה מתקדמים. זה התחיל בזה שהגומי נשחק לאט לאט, ולאחרונה החלק המתכתי של המעגל קצת התעוות וקשה לשלוט בו, הוא לא תופס את הריסים כמו שצריך והוא נוטה לצבוט את העור [מה שלא אמור לקרות בכלל]- לכן הפסקתי להשתמש בו. עניין העמידות הוא חיסרון רציני מבחינתי, אומנם המחיר נמוך אבל אני מעדיפה מעגל קבוע שישאר איתי במשך שנים.
את תמונות ה'אחרי' שמופיעות למעלה צילמתי לפני כמה ימים, כשהמעגל במצבו הנוכחי והלא כ"כ אידיאלי, בתחילת הדרך הוא נתן תוצאות יותר טובות.


> הגומייה שחוקה והרווח בין החלק העליון לחלק התחתון של המעגל לא שווים בגלל העיוות

גזר הדין:
בזמנו המעגל ענה על הדרישות שלי, ובתור מעגל ראשון הוא עשה עבודה טובה. כשקניתי את אותו לא הייתי בטוחה אם אני בכלל מעוניינת להשתמש במעגל באופן קבוע, והוא מתאים בתור מעגל ריסים ראשון למישהי לא מנוסה. הייתי מרוצה מהשימוש בו, אבל עניין העמידות מהווה חיסרון רציני בשבילי. אני לא חושבת שאני אקנה אותו שוב, לפחות לא כרגע. אני מתלבטת בין מעגל ריסים של מאק לבין מעגל של רבלון שגם עליו שמעתי המלצות [מבטיחה לעדכן ולסקור ברגע שעוצר הקניות ייגמר]

טיפ על הדרך:
כמו שאנחנו מקפידות לחפוף את המברשות שלנו באופן קבוע ככה חשוב להקפיד ולנקות גם את המעגל. אני מספיגה קצת אלכוהול רפואי בצמר גפן ועוברת על כל החלק העליון של המעגל, כולל על הגומיה.

יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

הבלוג חוגג שנה


[הערה: הפוסט פורסם במקור בישראבלוג וכל הנתונים נלקחו מישראבלוג]
אני מודה, קצת מוזר לי לגלות שפתאום עברה שנה. לפני שפתחתי את הבלוג היו לי המון תהיות והתלבטויות, ולא הייתי בטוחה שיש לי מספיק ידע וניסיון בשביל להחזיק בלוג, ועם כמות הבלוגים שעוסקים בביוטי לא הייתי בטוחה שיש מקום לעוד בלוג כזה. המחשבות האלה ממשיכות ללוות אותי, והן גם גרמו לי לסגור את הבלוג אחרי חודש וקצת של פעילות. בסופו של דבר זה היה חזק ממני וחזרתי לכתוב, ואני שמחה שעשיתי את זה. אני נהנית מהכתיבה ואני מקווה שאתן נהנות לקרוא ושהבלוג הזה תורם לכן משהו.
אני יודעת שזה נדוש, אבל נראה לי הולם לסכם שנה עם סקירה קצרצרה של מה שהיה כאן בשנה החולפת [החלטתי לוותר על שולחן עם קריסטל בטעם קולה ובורקסים עבשים. בכל זאת, צריך לשמור על הגזרה]

♣ סה"כ התפרסמו 27 פוסטים עד היום [28, אם כוללים את הפוסט הזה], חצי פוסט בממוצע בשבוע. [אני תמיד מקווה לפרסם שני פוסטים בשבוע, אבל לחיים יש תוכניות אחרות בשבילי]
♣ בסה"כ שני פוסטים הגיעו לעמוד הראשי של ישראבלוג- 'פוסט לריסים סוררים' 'ולק עם אג'נדה'.
♣ 'לק עם אג'נדה' זכה להכי הרבה כניסות- קרוב ל-4,000 כניסות במשך חמישה ימים.
♣ הייתי שמחה אם 'איך לקנות איפור' גם היה מגיע לראשי, אבל זה לא כ"כ הצליח.
♣ הפוסט שזכה להכי הרבה תגובות: 'פוסט לריסים סוררים', עם 54 תגובות.
♣ אחריו 'הבלוג לומד ללכת על עקבים' עם 53 תגובות, 'והשיריון שלי' עם 52 תגובות.
♣ בגלל באג באפליקציה אני לא יכולה לבדוק איזה פוסט זכה להכי הרבה לייקים
♣ נכון לעכשיו יש 28 מנויות לעדכונים במייל ועוד 21 בלוגריות מישראבלוג שמנויות על הבלוג דרך אופציית הקבועים.

יש לי רשימה ארוכה של רעיונות לפוסטים [רשימה שרק הולכת ומתארכת כל הזמן], אני מקווה שאני אוכל להוציא לפחות חלק מהם לפועל. כשאני מסתכלת על השנה שחלפה אני מרגישה שלא הספקתי אפילו רבע ממה שרציתי, הרבה בגלל בעיות אובייקטיביות כמו מצלמה סרבנית. עד היום כתבתי מעט מאוד על איפור ונמנעתי כמעט לחלוטין מלפרסם תמונות איפור שלי. אני פרפקציוניסטית, ולכן קשה לי מאוד לפרסם משהו שאני לא שלמה איתו ב-100% [ואיכשהו כל פעם כשאני רואה את האיפור שלי בתמונות אני מרגישה שיכולתי לעשות את זה יותר טוב]. חוצמזה, אני חייבת לשדרג את מברשות האיפור שלי, בגלל שהנוכחיות לא נותנות תוצאה מספיק טובה בעיקר בכל מה שקשור לרוויית הצבע [ככה שרוב התמונות יוצאות מטושטשות ולא ברורות]. יש לי המון רעיונות לפרוייקטים שקשורים באיפור, בין השאר פרוייקט גדול שישלב את פלטת 88 האהובה שלי.
מי שמכירה אותי או קוראת את הבלוג השני שלי יודעת שאני בעוצר קניות רציני כבר כמה חודשים, לכן אין כאן סקירות של מוצרי איפור חדשים.

שנייה לפני הסיום אני מרשה לעצמי להיות קצת רגשנית וקיטשית- תודה לכל הקוראות הנאמנות, תודה על כל התגובות החיוביות. כיף גדול לכתוב לכן, ועוד יותר כיף לקרוא את התגובות שלכן. אני לומדת מכן המון ומקבלת רעיונות חדשים. כל ההשקעה בבלוג לא הייתה שווה את זה בלעדיכן

יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

סגול ומנצנץ


קודם כל אני רוצה להתנצל על ההזנחה של הבלוג. למרות התכנונים לעדכן יותר בסופו של דבר זה לא ממש מצליח לי [זה לא בגלל שאני לא אוהבת אתכן! זה בגלל שמרפי ממש אוהב אותי ומתעקש לשבש לי את התוכניות].
 ועכשיו לענייננו. אוסף הלקים שלי מורכב בעיקר מלקים קרמיים בגווני וורוד ואדום, ובתקופה האחרונה יש לי קצת אוברד-דוז ואני מנסה למצוא אלטרנטיבות. חשבון הבנק המדולל שלי לא מאפשר לי לבצע הזמנות גדולות מחו"ל, לכן כרגע אני מסתמכת על המבחר שיש בארץ [וגם כאן אני משתדלת לא להתפרע ולא לקנות יותר מלק או שניים בחודש].
לפני שבועיים מצאתי במקרה לק שעונה על הדרישות שלי- Golden Rose 220. לק סגול כהה, שימרי ומקסים.

המוצר: לק מס' 220 מסדרת Golden Rose Paris
החברה: Golden Rose
המחיר: תלוי איפה. אני קניתי ב-10 ש"ח בפרפומריה שכונתית, בסניף משולב של המשביר וניו פארם נמכר ב-25 ש"ח לפני מבצע.

המריחה:
הפורמולה עצמה מצוינת, אפשר להסתפק בשכבה אחת עבה אבל לדעתי צריך שתיים בשביל להגיע לגוון עמוק יותר של הצבע ובשביל להגיע לאטימות מלאה.
לבקבוקונים של Golden Rose יש עיצוב מיוחד- הפקק צר ומוארך [אפשר לראות את זה כאן בבלוג של אוקסנה], לכן גם האחיזה במברשת קצת שונה לעומת לקים אחרים. אני אישית אוהבת את זה, אבל כבר קראתי ביקורות נגד העניין. המברשת היא מברשת טיפוסית לחברה, היא מלבנית ומאורכת, בעובי ממוצע, לטעמי נוחה מאוד ומאפשרת שליטה טובה על המריחה.
[תודה לספרנית על הרעיון החכם לצלם את המברשת]
  
> Golden Rose Paris 220 - המברשת

העמידות:
ובכן, פה קבור הכלב. את הלק מרחתי אחר הצהריים, והשתמשתי ב-Mavadry שלי בשביל לייבש אותו. כבר ביום שאחרי ראיתי שהלק התכווץ ונוצר פס לבן מעצבן על כל הציפורניים, שכמובן הלך והתרחב במשך הימים. אני מודה שזו תופעה שרק שמעתי עליה אבל אף פעם לא יצא לי לחוות עד עכשיו, והיא לגמרי מבאסת. בגלל שמדובר בלק כהה כל נסיגה קטנה בולטת, וכבר אחרי שלושה ימים זה היה כ"כ ברור ולא אסטתי. לכן מבחינת עמידות אני לא יכולה לתת ללק הזה יותר מיומיים-שלושה.

בתמונה הזו רואים את הנסיגה המעצבנת מצוין [התמונה צולמה אחרי פחות מ-24 שעות עם הלק]


> Golden Rose 220, מספיק מילימטר בשביל להרוס את הכל :/ 
ההסרה:
למרות הגוון הכהה ההסרה הייתה קלה ומהירה יחסית, בלי מריחות של צבע על העור מסביב [טוב נו, לפחות זה].

לסיכום:
Golden Rose 220 הוא לק סגול כהה שימרי מהמם לדעתי. הגוון הסגול שלו נוטה לגוונים הקרים שאני מאוד אוהבת, אבל השימר נוטה דווקא לגוונים החמים ונותן מעט גוון אדום- השילוב ביניהם יוצא מיוחד מאוד לדעתי. אני עדיין לא בטוחה אם הגוון המקסים, המריחה וההסרה הנוחים באמת מפצים על חוסר העמידות שלו.

ונעבור לחלק האומנותי-


> Golden Rose 220 Swatch




> Golden Rose 220 swatch

מי שעוקבת אחרי הבלוג בוודאי נתקלה בפרוייקט "לק עם אג'נדה". מי שעוקבת אחרי אתרי חדשות בוודאי שמעה על כך שפרסומות של הקמפיין המקורי של עמותת אדי עברו "התאמה" בירושלים ובבני ברק ותמונות הנשים הורדו. הצעד הזה גרם לי לכעס עצום, ובהתחלה חשבתי לבטל את הכרטיס שלי ולהפסיק את הפרוייקט בבלוג. אחרי מחשבה מעמיקה הגעתי למסקנה ששני הצעדים האלה שגויים. אני לא מסכימה עם הצעד הזה של העמותה, אבל האשמים האמיתיים הם קבוצות קיצוניות שמנסות לכפות את דעתן, וכן גורמי אכיפה שמעלימים עין ולא מטפלים בהם. הפסקת הפרוייקט בבלוג נראית לי כמו כניעה לאותן קבוצות, ואני לא מוכנה להיכנע. לכן הפרוייקט החשוב הזה ימשיך, וכך גם תמונות "טמאות" של ידי אישה ימשיכו לעטר את הבלוג, ומי שלא מסוגל להתמודד עם ה"טומאה" הזו יכול לקפוץ לי.

  

יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

איך לקנות איפור?


לקראת השחרור מהצבא החלטתי שאני רוצה ללמוד להתאפר. בסביבה הקרובה שלי לא מצאתי מישהי שמתאפרת ותוכל ללמד אותי ולכן למדתי להתאפר לבד. התחלתי בשיעור איפור במאק שהיה חביב אבל בסיסי ביותר, ולאחר מכן נעזרתי מאוד בפורום איפור בתפוז [זו הזדמנות מצוינת להודות על הידע הרב והביטחון שרכשתי בזכותכן].
כמו כל אדם בתחילת הדרך גם אני עשיתי טעויות, ומצאתי את עצמי קונה מוצרים שאני לא צריכה או שלא מתאימים לי. שתי הטעויות הכי גדולות שעשיתי בתחילת הדרך: 1. קניתי מתוך דחף בלי לבדוק מראש 2. התייעצתי עם דיילות יופי וסמכתי על המידע שהן נתנו לי.
אני לא אומרת שכל הקניות שנובעות מתוך דחף לא טובות או שעזרה מדיילות היופי תסתיים באסון. אבל שני הדברים האלה בהחלט מגדילים את הסיכוי לקנייה גרועה ואני אסביר גם למה-
כשאנחנו קונות בגדים או נעליים אנחנו יכולות למדוד ולנסות אותם בחנות, ולבחון אם הם מתאימים לנו. לעומת זאת, איפור קשה מאוד לבחון כמו שצריך בחנות. קודם כל, הטסטרים מטונפים [אני רצינית- הם מטונפים ומזוהמים, ומומלץ מקסימום לנסות אותם על גב כף היד ובשום פנים ואופן לא על הפנים. הסייג היחיד הוא בחנויות של מאק, שם המאפרים מונחים לחטא את המוצרים ולספק אפליקטורים חד פעמיים. וגם אז- לא לדחוף סתם אצבעות למוצר אלא לבקש מהמוכרים להתנסות]. מעבר לכך- קשה להתרשם מאיפור ב-5 דק'. צריך לבדוק את העמידות שלו ואת התגובה של העור, ובאופן כללי מומלץ לבדוק את המוצר באור יום ולא באור של החנות. מעבר לגבולות ישראל נהוג לחלק דוגמיות, בארץ "דוגמית" היא קצת כמו וולדמורט, אין לומר את שמה. התוצאה היא שאין לנו דרך לשאוב מידע רלוונטי על המוצר בחנות עצמה, ולכן גם לא נוכל לקבל החלטה מושכלת.
הסיבה השנייה היא דיילות היופי. אינספור מילים נכתבו בנושא, רוב דיילות היופי בפארמים הן נציגות מטעם חברה מסוימת, ורובן לא עברו הכשרה מקצועית ומקיפה מספיק. הן לא אשמות בכך, בסופו של יום הן כוח עבודה זול ולחברות אין אינטרס להשקיע בהן מהבחינה המקצועית. התוצאה היא שדיילות היופי לא מבינות מספיק במוצרים שהן מוכרות ולא בהכרח ידעו להמליץ על מוצר שיתאים לך באופן ספציפי, ויש להן אינטרס חזק למכור את מוצרי החברה בין אם הם מתאימים ובין אם לא.

אחרי שנכוויתי כמה פעמים פיתחתי לעצמי כמה הרגלים שעוזרים לי לבחור נכון:
1לוותר על קניות מתוך דחף. אלא אם מדובר במוצר ממש זול, או אם יש לכן מספיק ידע וניסיון להחליט במקום.
2. אם אתן כבר מתייעצות עם דיילות יופי אל תיקחו את הדברים כמובן מאליו. אם אתן רק בתחילת הדרך ולא מבינות מספיק עדיף לפסול אוטומטית את כל מה שהן אומרות. כשיהיה לכן יותר ניסיון תוכלו לסנן בעצמכן את המידע הרלוונטי.
3. אם את רוצה לקנות מוצר כלשהו תבררי מידע מראש. את יכולה להתייעץ עם חברה או לחפש מידע באינטרנט [או גם וגם]. אני ממליצה לא להסתמך רק על ביקורת אחת ולהשתדל לקבל כמה המלצות מכמה מקורות שונים, ויש לזה כמה סיבות. קודם כל, מה שטוב לאחת לא בהכרח טוב לאחרת, וקריאה של כמה ביקורות שונות תיתן לך תמונה יותר מאוזנת. סיבה נוספת היא שכל אחד יכול להתחבר לאינטרנט ולכתוב ביקורת, והביקורת הזו לא בהכרח תהיה מקצועית או איכותית [לצערי אני נתקלת לא מעט בביקורות כאלה]. אם הביקורת אוהדת מדי/שלילית מדי/קצרה ושטחית זה צריך להדליק לך נורה אדומה. במקרה כזה על אחת כמה וכמה מומלץ לחפש עוד ביקורות.
** שני מקומות טובים להתחיל לחפש בהם מידע ולקבל המלצות הם פורום איפור וציור גוף בתפוז, ופורום לקים ועיצוב הציפורניים בתפוז. את רוב המידע שלי אני שואבת משם, ועד היום כל ההמלצות שקיבלתי היו מדויקות להפליא.
*** טיפ חשוב באדיבות דנרה- קחו בעירבון מוגבל את הביקורות שנכתבות בעיתונים, הרבה פעמים מדובר בפרסומת במסווה של ביקורת רצינית. 
4חפשי סווטצ'ים [סווטצ'ים הם דגימה של המוצר, בד"כ על הזרוע או גב כף היד ומטרתם להראות את הצבע והמרקם של המוצר]. קצת קשה למצוא סווטצ'ים של מוצרים ישראליים, אבל אין בעיה עם מוצרים של חברות זרות. מומלץ להשתמש בגוגל, ולכתוב את שם המוצר באנגלית כדי לקבל יותר תוצאות, וכדאי להסתכל על כמה תמונות ולוודא שאכן המוצר המצולם הוא המוצר שחיפשתן.
5חפשי את הפגמים, לא רק את החיובי. כשאנחנו מתלהבות ממוצר איפור כלשהו, יש לנו נטייה טבעית להתמקד בביקורות החיוביות. זו תופעה טבעית לחלוטין שנובעת מהצורך שלנו לקבל חיזוק להחלטות שלנו. אין מוצרים מושלמים, וחשוב לבדוק מראש מהם החסרונות והפגמים של המוצר.
6האם זה רלוונטי בשבילי?? תקראי כל סקירה או המלצה בעיניים ביקורתיות, גם כלפי הנקודות החיוביות וגם כלפי השליליות ותשאלי את עצמך האם המידע רלוונטי בשבילך והאם זה המוצר שאת מחפשת. אם את אוהבת איפור בגוונים סולידיים וטבעיים אל תתפתי לקנות פלטת צלליות צבעונית רק בגלל שכתבו עליה ביקורות מחמיאות.
7תחכי, אל תתפתי לקנות מיד. תני לעצמך זמן להירגע ולשקול את הדברים, לפעמים ממרחק של כמה ימים ההתלהבות ממוצר מסוים תפוג ותביני שאין לך צורך אמיתי במוצר. לפני שאת קונה תוודאי שאין לך כבר מוצר דומה, וכמובן- תחשבי האם המחיר של המוצר סביר מבחינתך או שזו הוצאה גדולה מדי כרגע.
8לא בטוחה? אל תקני. תחפשי עוד ביקורות, תתייעצי, ותתני לעצמך קצת זמן להתבשל עם ההחלטה.

מהרגע שאימצתי לעצמי את צורת ההתנהלות הזו כמות הרכישות המיותרות והמאכזבות צנחה פלאים [לצערי מדי פעם עדיין יש נפילות], ואני מקווה שהשיטה הזו תהיה יעילה בשבילכן

מה הדרך שלכן להימנע מקניות מאכזבות?
תגובות, הערות טיפים ותיאוריות קונספירציה יתקבלו בברכה

יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

החטא ועונשו


לפני כמה ימים נכנסתי לסופר פארם וליד הקופה ראיתי סטנד של לובלו במחיר מיוחד- 12 ש"ח במקום המחיר הרגיל. כבר כמה פעמים התחשק לי לקנות את הגלוס שלהם ולנסות, אבל לא רציתי לשלם עליו 26 ש"ח והחלטתי שהמבצע הזה הוא הזדמנות טובה. הוספתי גם את הגלוס, שילמתי ויצאתי. רק אחרי שעליתי על האוטובוס הסתכלתי על החשבון וגיליתי שמשום מה חייבו אותי במחיר המלא, ולא במחיר המבצע. התעצבנתי, אבל כבר היה מאוחר מדי בשביל לחזור לחנות.

המוצר: CareGloss & Shine
חברה: Labello
מחיר: 26 ש"ח בסופר פארם

יש לליפגלוס צבע וורוד מקסים, עם שימר מוזהב עדין מאוד.
הטיובה עצמה לחיצה, והפתח שלה אלכסוני ומאפשר למרוח את הגלוס ישירות על השפתיים. הפטנט הזה נחמד ונוח, אישית אני כ"כ רגילה לאפליקטור ספוג ואני פחות אוהבת את השיטה הזו.
יש לגלוס ריח מתקתק עדין, הוא מורגש בעיקר בזמן המריחה ונעלם מהר מאוד.

 > Labello CareGloss & Shine
 > Labello CareGloss & Shine

בסווטצ' על היד מתקבל צבע וורוד מקסים ומלא פיגמנטציה:

 > Labello CareGloss & Shine

פה, פחות או יותר, נגמרים היתרונות של המוצר.
הגלוס כמעט ולא מורגש על השפתיים, למרות שמרחתי שתי שכבות עבות. הגלוס בקושי מוסיף צבע לשפתיים, ולא נותן להן יותר מדי ברק. לא הצלחתי לצלם תמונה של השפתיים שלי בלי, אבל תאמינו לי שההבדל ממש לא גדול.
חיסרון נוסף ומשמעותי- הגלוס דביק בטירוף ונותן תחושה ממש לא נעימה על השפתיים. אחרי רבע שעה בערך נמאס לי ממנו סופית והסרתי אותו.


> להיות עם, להיראות בלי :/

רק להשוואה- אני מאוהבת בליפגלוסים של וואו, ויש לי אחד קבוע [זו הטיובה השלישית או הרביעית שקניתי]. אני לא זוכרת את המס' והוא נמחק מזמן, אבל צילמתי את שניהם רק להשוואה. הגלוס של וואו בהיר יותר, אבל הוא מתקבל על השפתיים בצורה יותר בולטת. הוא קצת יותר נוזלי, נותן הרבה יותר ברק, הוא לא כ"כ דביק והוא מצליח לתת קצת לחות לשפתיים, משהו שהגלוס של לובלו לא הצליח לעשות בכלל.

 > Labello CareGloss & Shine , WOW

בשתי התמונות הגלוס העליון הוא הגלוס של לובלו והתחתון של וואו:

  

לסיכום: כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.
הצבע המקסים לא מתקבל בכלל על השפתיים, והגלוס עצמו דביק ומעצבן. המקבילה הזולה של וואו עולה בערך חצי מחיר ונותנת תמורה הרבה יותר טובה.
אני מניחה שזה העונש שמקבלים כשקונים מוצר של תאגיד ביירסדורף [מי שפספסה את השערורייה יכולה לקרוא כאןכאן וכאן]

תגובות, תהיות ותאוריות פילוסופיות יתקבלו בברכה

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...