טיפים לבלוגרית- חלק ב', צילום

תמונה אחת שווה אלף מילים.

כשכותבים בלוג ביוטי אפשר לתאר שעות איך הצללית נראית ואיזה יופי המייקאפ יושב, אבל אין כמו לראות תמונה שתמחיש את זה. לפעמים שלב הצילומים דורש ממני יותר השקעה מאשר שלב הכתיבה, קשה להעביר את הצבעים כמו שהם במציאות ולפעמים יש צלליות, לקים ושפתונים שפשוט מסרבים לשתף פעולה ומצטלמים רע.
ציוד צילום מקצועי הוא עסק יקר שיכול להגיע בקלות לעשרות אלפי שקלים. מכיוון שרובנו לא עוסקות בצילום ביומיום ומעדיפות שלא למשכן את הבית כדי לקנות עדשה, אנחנו נאלצות להסתפק במה שיש- מצלמה דיגיטלית פשוטה ואפילו המצלמה של הסמארטפון.  גם עם מצלמות פשוטות וזולות יחסית אפשר להוציא תמונות טובות.
הבסיס הוא כמובן להכיר את המצלמה שלך ואת הפונקציות הבסיסיות שלה, ולפעמים אין ברירה אלא לקרוא את חוברת ההפעלה או לחפש הוראות שימוש באינטרנט. שליטה על כמה פונקציות בסיסיות כמו white balance ועבודה במצב מאקרו יכולים לשפר את הרמה של הצילום פלאים. אין לי אפשרות להתייחס לכל המאפיינים של הצילום, לכן בחרתי להתייחס לנקודות מרכזיות ולהראות לכן את ההבדל בין תמונה שבוצעה טוב לבין תמונה שלא בוצעה טוב. בחלק מהמקרים הקצנתי את הדברים בכוונה כדי להדגיש את הנקודה.

אני משתדלת לשמור על כמה כללים בסיסיים:

1. עבדו במצב מאקרו [בד"כ מסומן בפרח]- מיועד לצילום של דברים קטנים ולצילום מקרוב, ומשפר את איכות התמונה פלאים. אם אתן לא בטוחות איך לעבור למצב מאקרו תבדקו בהוראות ההפעלה של המצלמה שלכן [ברוב המצלמות הדיגיטליות החדשות יש את האופציה הזו]

סימנתי את הכפתור ששולט על מצב הצילום, ועל המסך את החיווי שמראה שאני מצלמת במצב מאקרו.
כמובן שבכל מצלמה הנתונים האלה מופיעים אחרת. תודה למצלמה הקשישה שלי שפתחה בקריירת דוגמנות.

2. אל תעבדו עם הזום. אם יש לכן מצלמה דיגיטלית פשוטה סביר להניח שהזום של המצלמה הוא ממוחשב, כלומר העדשה עצמה לא מסוגלת "להתקרב" לאובייקט, והמחשב של המצלמה פשוט מגדיל את התמונה. התוצאה היא תמונה מטושטשת. במקום לעבוד עם הזום פשוט תתקרבו עם המצלמה לאובייקט עצמו.

צילמתי את התמונה במצב מאקרו בעזרת הזום של המצלמה, מה שגרם לה להיות מטושטשת.

צילמתי את התמונה במצב מאקרו בלי זום בכלל, במקום זה קירבתי את המצלמה לאובייקט.
רואים בבירור את ההבדל בחדות בין שתי התמונות האלו.

3. הפלאש הוא השטן. טוב, אני קצת מגזימה, אבל באופן עקרוני הפלאש של המצלמה בעייתי וקשה מאוד לעבוד איתו וליצור תמונות טובות. יש לו נטייה "לשרוף" את התמונה ולעוות מאוד את הצבעים, לכן עדיף לצלם באור יום. אם אתן מצלמות בחוץ תעשו את זה בשעות הבוקר או אחה"צ, אם אתן מצלמות בבית שעות הצהריים טובות יותר.

התמונה צולמה באור יום, ולאחר הצילום הבהרתי אותה מעט בעזרת תוכנת מחשב.

צילמתי את אותו השפתון, הפעם עם פלאש.
ההבדל בצבעים עצום- התמונה הזו רחוקה מאוד מהמציאות.

4. עדיף לשמור על רקע חלק. הוא לא חייב להיות לבן, אבל עדיף שיהיה חלק ובצבע לא בולט מאוד, כדי שלא ימשוך את תשומת הלב מהמוצר שאנחנו מצלמות. אפשר לקשט את הפריים אם רוצים, רק תשתדלו שזה לא יהיה המוקד.

המטרה שלי היא להראות את הצללית הזו, לכן צילמתי אותה על רקע חלק כך שתהיה עיקר התמונה.

לעומת זאת כשאני מצלמת את הצללית על רק מקושקש היא נבלעת בו ולא ממש ברור מה הנושא של התמונה.

5. תשתדלו לצלם תמונה חדה עד כמה שאפשר. ברוב המצלמות הפשוטות הפוקוס הוא אוטומטי, ולכן לפני שמצלמים מומלץ ללחוץ חצי לחיצה על כפתור הצילום, המצלמה תתמקד על האובייקט ורק לאחר מכן תלחצו לחיצה מלאה בשביל לצלם. וכמובן תשתדלו לא לזוז, אם היד זזה מאוד במהלך הצילום תנסו להניח את המצלמה על משטח כלשהו [סוג של חצובה מאולתרת].

התמונה הזו צולמה כחלק מסט של תמונות, ויצאה מטושטשת בגלל כמה סיבות [בעיקר תזוזה של היד שלי].
כמובן שבחרתי שלא לפרסם את התמונה הזו, מכיוון שלא ניתן להבין ממנה שום דבר.

במקום זה בחרתי בתמונה הזו, שגם צולמה במסגרת אותו סט צילומים ויצאה הרבה יותר ברורה.

6. אסטתיות- בד"כ מוצרי האיפור שאנחנו מצלמות נמצאים אצלנו בשימוש יומיומי, מה שמוביל לפעמים לתמונות של מוצרים מלוכלכים [או לפחות כאלה שנראים מלוכלכים]. לפני שמתחילים לצלם מומלץ לשים לב ולנקות, וגם לוודא שמשטח הצילום נקי.
לגבי אסתטיקה של הפנים כשמצלמים איפור- רובנו לא נתברכנו בעור פנים מושלם, וקורה שבזמן הצילומים יש לנו פצעונים או שהגבות לא הכי מסודרות. במצבים כאלה מומלץ לצלם מזוויות מחמיאות יותר, ו/או לטשטש את ה"מפגע" עד כמה שאפשר בעזרת עריכה ממוחשבת. לא פעם אני חותכת בעריכה את אזור הגבות שלי בגלל שהן לא הכי מסודרות, או שאני מצלמת ממרחק יחסית גדול כדי לטשטש את הנקבוביות הגדולות שיש לי [ומצטלמות מזעזע].
הכלל תקף גם לגבי צילום לקים, אף אחת לא מעוניינת לראות לק מקולף.

אי שם מתחת לזוהמה מסתתר... משהו כלשהו
[אל דאגה, לכלכתי אותו בכוונה לטובת הצילומים. ואל תשאלו איזה סיוט היה לנקות אח"כ]

נעים מאוד, קונסילר של מאק במצב אסתטי.

אימון מוביל לשלמות. ככל שתצלמו יותר תשתפרו. זו לא בושה לצלם הרבה תמונות, וזו לא בושה לעשות שוב סדרה של צילומים כי הראשונה לא יצאה טוב. בתחילת הדרך יכולתי לצלם את אותה הצללית גם 70 פעם מזוויות שונות בשביל לקבל תמונה אחת סבירה. אם תשוו בין פוסטים ישנים לחדשים תראו שיפור משמעותי בצילום שלי [וגם היום יש לי פה ושם נפילות].

אחרי שסיימתן לצלם אני ממליצה להשתמש בתוכנה לעריכת תמונות. לא צריך להשקיע מאות שקלים בפוטושופ, אפשר בהחלט להשתמש בתוכנה חינמית ובסיסית. אני ממליצה על פיקאסה או על FastStone Image Viewer, שתיהן חינמיות ונותנות קצת מעבר לפונקציות בסיסיות.
הפונקציה הבסיסית והכי חשובה היא ה-crop, חיתוך התמונה. היא מאפשרת לכן להשאיר בתמונה רק את האובייקט בלי מטרים של רקע מאחור.

הצללית נמצאת במרכז, ומסביב קילומטרים של רקע מיותר שלא תורמות לתמונה.
אין שום סיבה שלא לחתוך את כל הרקע הזה, כדי שהצללית שלנו תהיה במרכז.

וכמובן חשוב לשלוט על גודל התמונה הסופי, אין צורך להעלות לבלוג תמונה בגודל של 2,000 פיקסלים. אני אוהבת לעבוד עם תמונות באורך של כ-600 פיקסלים, אבל זה עניין של טעם אישי והתאמה לפורמט הבלוג.
שתי התוכנות שהמלצתי עליהן מאפשרות גם טיפול בסיסי בצבעים, ריטוש בסיסי ועוד כל מיני תוספות נחמדות- הכול כדי שהתמונה תיראה בסופו של דבר כמה שיותר טוב.

חשוב לי להדגיש שגם היום עם כל הידע והניסיון שלי מדי פעם אני נתקעת עם תמונות לא משהו, וכמובן שתמיד קיימת הדילמה מה עדיף, תמונה גרועה או בלי תמונה בכלל? אני מניחה שאין תשובה חד משמעית, השאלה היא עד כמה התמונה גרועה ואם יש אפשרות לשפר אותה מעט בעזרת עריכה ממוחשבת, או שהתמונה כ"כ גרועה והמצב אבוד. יש מצבים שבהם אני מעדיפה לוותר, ויש מצבים שאני אעלה תמונה שאני לא שלמה איתה ב-100%, בעיקר במקרים שאני רוצה להראות את איפור היום שלי ואחרי שהסרתי אותו אני מגלה שהתמונות לא יצאו משהו. מצד שני, יש כמה לוקים שלא זכיתן לראות בגלל שהתמונות פשוט לא היו שמישות.

עד כאן הטיפים שלי, אם פספסתן אתן מוזמנות לקרוא את חלק א' שעוסק בתוכן של הבלוג. אני מקווה מאוד שהצלחתן להפיק משהו מהפוסטים האלה, ואם יש לכן עוד שאלות תשאלו בכיף, ואני אשתדל לענות ככל יכולתי.