הבלוגרית שפחדה ללבוש שמלות

יום הולדת וראש השנה הם נקודות ציון שגורמות לנו לחשוב על מה שעברנו עד עכשיו ובעיקר על מה שלא השגנו.

יש לי בעיה עם נקודות הציון המלאכותיות האלה, מכיוון שהחיים שלנו לא עובדים במתכונת של שנים עגולות. חלק מהתהליכים קצרים עם סיפוק מידי, כשהמטרות הגדולות בדרך כלל דורשות הרבה יותר זמן מאשר שנה עגולה אחת. יותר מזה, החיים שלנו דינמיים, משתנים כל הזמן. זו לא טבלה באקסל שאפשר לסכם לכדי שורה אחת סופית.

כשאני מסתכלת לאחור אני יכולה להתמקד בשורה של כשלונות- נפרדתי מאדם שחשבתי שיהיה בן זוגי לחיים, נדחיתי מכל בתי הספר לרפואה והיום אני בכלל לא בטוחה שרפואה היא הכיוון שנכון בשבילי. נכנסתי למינוס, עליתי במשקל, חזרתי לגור עם ההורים. אם מסכמים את השורות הסופיות האלה אני יכולה להטביע FAIL!! גדול על המצח ולסגור את הבסטה. לפני כמה שנים סביר להניח שזה בדיוק מה שהייתי עושה + אכילה רגשית אובססיבית + אמבטיית רחמים עצמיים.

אישה חכמה אמרה לי פעם- החיים שלנו דומים לים, יש תקופות של גאות ויש תקופות של שפל. אותה אישה חכמה הוסיפה שיש לי את הקצב שלי, לאט ובטוח. אני משתדלת לשנן לעצמי את המסקנות היפות האלה, ולהתייחס לראש השנה בתור סיכום ביניים. עברתי המון בשנה האחרונה, היו לא מעט רגעים שרציתי לעזוב את הכול וללכת. היו גם לא מעט רגעים שהרגשתי שהחיים שלי נמצאים בדיוק במקום הנכון, כמו חתיכות פאזל שמצאו את מקומן.

ניסיתי להיות קצת יותר קלילה בשנה הזו- לדאוג פחות, להתמרמר פחות, למתן קצת את נבואות הזעם שאני כל כך אוהבת לנבא. להיות יותר ספונטנית, אם חברה טובה מתקשרת בהתרעה של שעה ומציעה לנסוע לראות גשם מטאורים- לעזוב את הכול ולהגיד כן. 

ניסיתי לאהוב את הגוף שלי יותר ולא לפסול דברים על הסף. בשנתיים האחרונות החלפתי את רוב המלתחה השחורה שלי בחולצות צבעוניות- סגול, ורוד, ירוק, כחול. שני מכשולים ענקיים עדיין ניצבו בפניי- שמלות ובגד ים. שני פריטי לבוש שלא האמנתי שאני מסוגלת ללבוש בגלל עודף המשקל שלי. על החרדה מבגדי ים עדיין לא הצלחתי להתגבר, זו משימה שאני אתמודד איתה בקיץ הבא [בתקווה...]. השנה הכרחתי את עצמי ללבוש שמלות והופתעתי לגלות שאני אוהבת את זה- זה מאוורר, לוקח שנייה וחצי להתלבש, ואני לא צריכה להיכנס לסרטים של התאמה בין המכנסיים לחולצה.
אני לא באמת מבינה באופנה ולכן כמעט ולא כותבת על הנושא, אבל אהבתי את מה שלבשתי בראש השנה ורציתי לתעד את המאורע. אני מרגישה בנוח בחלק האחורי של המצלמה, לעומת זאת אין לי מושג מה עושים כשעומדים לפניה. התמונות יצאו קצת מהוססות, ואני קיבלתי רגליים קרות, גנזתי את הפוסט והחזרתי אותו לחיים כמה וכמה פעמים עד שתפסתי את האומץ לפרסם אותו בכל זאת.

השמלה של דפנה לוינסון, מעצבת שגיליתי לפני כשנתיים ואני אוהבת מאוד. הבגדים סולידיים כמו שאני אהבת, ומחמיאים מאוד לגוף שלי. אין מצב שאני נכנסת לחנות ולא מתאהבת בחמישה פריטים שונים. המחירים לצערי דיי כבדים בכיס... חולצות עולות כ-200 שקלים לפני הנחות, ושמלות כ-300. לכן אני קונה רק במבצעי סופעונה שמגיעים ל-50% הנחה.
את הסנדלים לא כ"כ רואים, הן של חברה ישראלית בשם קריזה. לא הצלחתי למצוא אתר או עמוד פייסבוק ראוי, נתקלתי בהם במקרה בחנות נעליים, קניתי ואני מרוצה [הסנדלים כנראה קצת פחות, אני חורשת להם על הצורה].

בחרתי בלק אדום-דובדבן של ג'ייד, מס' 367 Fashion Alert [אירוני משהו בהקשר של הפוסט]
הטבעת נרכשה בגראס לפני כמה שנים [אם אני לא טועה], העגילים מאסוס [לא במלאי לפי מה שראיתי], והצמיד מהבוטיק החדש של שרית, הלוא היא ונילה סקיי [אפשר להגיע לבוטיק בתיאום מראש].

את הקו הסולידי המשכתי גם באיפור, מאחר וארוחות משפחתיות אצלנו הן דיי צנועות. רק אחרי שצילמתי את הכל קלטתי שבעצם ערבבתי פה מותגים עממיים עם מותגי יוקרה ומותגים מקצועיים... מעורר מחשבה [מחשבה קצרצרה, הייתה פה וחלפה לה מהר]
איפור פנים:
מייקאפ- Anti-Blemish של קליניק בגוון 01
סומק- מס' 02 מסדרת טרה-קוטה של ביוטיקייר
פודרה- Vronica's Blush של מאק
שפתון- מס' 383- Pink Carat מסדרת Color Riche של לוריאל
איפור עיניים:
בסיס- פריימר לעיניים Shadow Insurance של Too Faced
צלליות-  012 Endless Chocolat ו- 021 Sahara Traesure של לוריאל מסדרת Color Infaillible
תיחום עליון- עיפרון עיניים 07- intense ivy של קליניק
מסקרה-Perfect Lash של לייף בגוון 01-שחור [לפני המסקרה השתמשתי במעגל ריסים של רבלון]

כמעט סיימתי להשתפך, תחזיקו מעמד עוד שתי שורות ;)
אני אנצל שוב את ההזדמנות כדי לאחל לכן שנה טובה, שנה של הצלחות, התרגשויות והרבה הרבה אושר. תודה לכן על כל הפרגון והתגובות.