תחילתו של הסיפור לפני כמה חודשים, כשעליתי ממידה 44 ל-46. במשך שבועות חיפשתי בגדים שיתאימו לי ולתקציב שלי, וכשלא הצלחתי הייתי מאוד מתוסכלת. דיברתי עם חברות, כתבתי על זה בפייסבוק ובסוף החלטתי שאני רוצה לעשות משהו בנדון. הצעד הראשון היה לנסות ולהבין האם אני לבד בסיפור הזה, או שיש כאן משהו מעבר.
חיברתי סקר קצרצר, הפצתי בכל מקום אפשרי ובסופו של דבר קיבלתי תשובות מ-427 נשים שונות. תודה גדולה לכל אחת ואחת מכן, שהשקעתן זמן כדי לענות על הסקר.
התייחסתי בפוסט לדברים הכי משמעותיים, ובסופו תוכלו לראות את כל הגרפים עם כל התשובות.
קודם כל, קצת נתונים סטטיסטיים...
רוב הנשים שהשיבו על הסקר הן בגילאי 21-40 [316 מתוך כלל המשיבות], חצי מתוך כלל הנשים במידה 34-40, ושליש במידה 42-48.
השאלה הראשונה בסקר בדקה אם אנחנו רוכשות רק בארץ, רק באתרים מחו"ל או גם וגם. אז מסתבר ש-2% בלבד מזמינות רק מחו"ל, בערך חצי רוכשות רק בארץ או משלבות בין שתי האופציות.
וזה הופך את הנתון הבא למעצבן במיוחד... אנחנו מוגבלות כמעט לחלוטין להיצע הבגדים בארץ, ובכל זאת רובנו בכלל לא מרוצות מממה שיש כאן. 17% ענו שהן קונות מתוך פשרה, ו-65% ענו שהן מוצאות בגדים שהן אוהבות, אבל אחרי הרבה מאמצים וחיפושים. וזה משאיר אותנו רק עם 18% שכן מרוצות ממה שנמכר בארץ.
אגב, רוב הנשים שכן מוצאות בגדים בקלות הן במידות 34-40, ואילו כל מי ש"חורגת" מהטווח הזה מתקשה בין אם זה מידה 32 ומטה, או 42 ומעלה. אז כנראה שהטענה ש"אין ביקוש לבגדים במידות ביניים/מידות גדולות/מידות פטיט" הוא לא ממש מדויק.
חשבתי שאני היחידה שמרגישה שרשתות האופנה לא עונות על הצרכים שלי, מסתבר שאני ממש ממש לא לבד.
כששאלתי על איכות הבגדים בארץ, גיליתי שרובנו לא ממש מרוצות ממנה.
ויותר הזוי מזה? 75% לא מרוצות מהמחירים.
במשך הרבה זמן שנאתי לקנות בגדים בגלל שזה גרם לי להרגיש חסרת ביטחון ביחס לגוף שלי. מסתבר שגם כאן אני לא לבד.
35% ענו שהן מרגישות חוסר ביטחון בזמן שהן קונות בגדים. שליש. שליש מהבחורות שהולכות לקנות בגדים מרגישות רע בזמן הזה. ההרגשה הזו היא מנת חלקן של נשים בכל המידות ובכל הגילאים. אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, שליש כן נהנות מהתהליך, וגם כאן קיבלתי תשובות מנשים בכל הגילאים ובכל המידות. מה שמוכיח שהכל בראש... וגם שהגיע הזמן לטפל בנושא של ביטחון עצמי ודימוי גוף בצורה הרבה יותר רצינית [אהמ, שר החינוך, אני מדברת אליך].
ואם עד עכשיו לא הצלחתי להפיל אתכן מהכיסא... יש מצב שעכשיו אני אצליח.
במשך שנים טוחנים לנו בשכל שבוחרים רק דוגמניות רזות וגבוהות בגלל שזה מה שקהל היעד [כלומר, אנחנו] רוצות לראות. שכל דבר אחר לא מושך אותנו או אפילו דוחה אותנו.
החלטתי לשאול האם הייתן רוצות לראות בקטלוגים דוגמניות בגזרות שונות.
20% ענו שלא משנה להן. 1.6% ענו שלא. 79% ענו שכן.
רוב מוחלט של נשים השיב בצורה הכי ברורה שאפשר- כן, אנחנו רוצות לראות דוגמניות במגוון של גזרות.
התחלתי את הסקר שלי במטרה להוכיח שיש בארץ ביקוש לבגדים במידות ביניים, אבל יצאתי עם ההבנה שהבעיה טמונה הרבה יותר עמוק.
כל פעם שאומרים לנו ש"הקהל מעוניין לראות דוגמניות רזות", בעצם מתכוונים שזה מה שתעשיית האופנה רוצה להראות לנו. בגלל שהכי קל לעצב בגדים לבחורה רזה עם פרופורציות מושלמות, בגזרה אחת בלבד. ככה לא צריך להתחשב בכתפיים רחבות, אגן בולט, בטן שהידלדלה אחרי לידות, קומה נמוכה או רגליים ארוכות במיוחד. לא צריך לחשוב על גזרות שעון, אגס, קונוס הפוך או פיל אפריקאי שרוקד סלסה. כל מי שראתה תוכניות על מאחורי הקלעים של עיצוב אופנה בוודאי יודעת שבשביל רוב המעצבים דוגמנית במידה 38 היא כבר 'מידה גדולה', ודוגמנית במידה 42 היא סיוט שאי אפשר להלביש.
אני לא יודעת מתי, איך ולמה, אבל בשלב מסוים תעשיית האופנה צמצמה את אידיאל היופי [המצומצם ממילא] למשבצת אחת מאוד מאוד קטנה, צרה ובלתי אפשרית.
למה בלתי אפשרית? כי אפילו הדוגמניות כבר לא דומות לאימג' שלהן, שעובר ריטוש כבד בפוטושופ כדי להצר את האגן, לרווח את הירכיים, להגדיל את החזה, להחליק את הסנטר.
יופי מגיע בכל כך הרבה צורות, גדלים, גזרות וגילאים. רק אחוז מזערי מכל זה בא לידי ביטוי במדיה.
תחשבו לרגע על ענף האיפור והקוסמטיקה, ותבינו עד כמה תעשיית האופנה מנותקת מהצרכנים שלה. יש מגוון מטורף של מוצרי איפור וקוסמטיקה, לכל סוגי העור, לכל גווני העור וסגנונות האיפור. אף אחד לא מצפה ממישהי בהירה להשתזף כדי שתוכל למצוא מייקאפ. אבל כשזה מגיע לבגדים? אנחנו צריכות לעבוד קשה כדי להתאים לגזרות שמוכרים לנו.
מה הצעד הבא? אני לא יודעת. הסקר הזה אומנם לא עונה על הדרישות של סקר מקצועי, ובכל זאת אפשר לראות כאן כמה דברים מאוד מאוד ברורים.אני עדיין חושבת איך להמשיך מכאן ולהעביר את המסר שהגיע הזמן לעשות שינוי. בעיניי השינוי הזה צריך לבוא לידי ביטוי בעיצוב הדגמים, התמחור והאיכות שלהם. הייתי שמחה לראות מותגים שמפסיקים להתבייש בקהל היעד שלהן, ובמקום מתגאים בזה שהם מוכרים בגדים למגוון רחב של נשים.
אם יש לכן רעיונות איך להעביר הלאה את המסר אני אשמח לשמוע. וכמובן שאתן מוזמנות להשתמש בנתונים האלה כדי לפנות למותגים האהובים עליכן.
חשוב לי לציין שאין לי שום דבר נגד בחורות רזות או נגד דוגמניות מהממות. המסר שלי הוא שיש מקום לכולן, לא משנה באיזו גזרה או מידה. לכולנו מגיע להרגיש טוב עם עצמנו, לא משנה איך אנחנו נראות. גם אם אנחנו לא יפות או פוטוגניות, מגיע לנו להיות בטוחות בעצמנו ולהרגיש טוב עם עצמנו.
כדי לא להעיק עליכן יותר מדי לא התייחסתי לכל הנתונים הסטטיסטיים, ובחרתי רק את הדברים שנראו לי הכי מהותיים. אני מצרפת כאן צילומי מסך של ההתפלגות של כל השאלות. אני לא מקשרת ישירות לתוצאות כיוון שנתתי אפשרות להשאיר כתובת מייל לעדכונים, ואני לא אחשוף את הפרטים האלה.
[לחיצה על התמונות תגדיל אותן]
חיברתי סקר קצרצר, הפצתי בכל מקום אפשרי ובסופו של דבר קיבלתי תשובות מ-427 נשים שונות. תודה גדולה לכל אחת ואחת מכן, שהשקעתן זמן כדי לענות על הסקר.
התייחסתי בפוסט לדברים הכי משמעותיים, ובסופו תוכלו לראות את כל הגרפים עם כל התשובות.
קודם כל, קצת נתונים סטטיסטיים...
רוב הנשים שהשיבו על הסקר הן בגילאי 21-40 [316 מתוך כלל המשיבות], חצי מתוך כלל הנשים במידה 34-40, ושליש במידה 42-48.
השאלה הראשונה בסקר בדקה אם אנחנו רוכשות רק בארץ, רק באתרים מחו"ל או גם וגם. אז מסתבר ש-2% בלבד מזמינות רק מחו"ל, בערך חצי רוכשות רק בארץ או משלבות בין שתי האופציות.
וזה הופך את הנתון הבא למעצבן במיוחד... אנחנו מוגבלות כמעט לחלוטין להיצע הבגדים בארץ, ובכל זאת רובנו בכלל לא מרוצות מממה שיש כאן. 17% ענו שהן קונות מתוך פשרה, ו-65% ענו שהן מוצאות בגדים שהן אוהבות, אבל אחרי הרבה מאמצים וחיפושים. וזה משאיר אותנו רק עם 18% שכן מרוצות ממה שנמכר בארץ.
אגב, רוב הנשים שכן מוצאות בגדים בקלות הן במידות 34-40, ואילו כל מי ש"חורגת" מהטווח הזה מתקשה בין אם זה מידה 32 ומטה, או 42 ומעלה. אז כנראה שהטענה ש"אין ביקוש לבגדים במידות ביניים/מידות גדולות/מידות פטיט" הוא לא ממש מדויק.
חשבתי שאני היחידה שמרגישה שרשתות האופנה לא עונות על הצרכים שלי, מסתבר שאני ממש ממש לא לבד.
כששאלתי על איכות הבגדים בארץ, גיליתי שרובנו לא ממש מרוצות ממנה.
ויותר הזוי מזה? 75% לא מרוצות מהמחירים.
במשך הרבה זמן שנאתי לקנות בגדים בגלל שזה גרם לי להרגיש חסרת ביטחון ביחס לגוף שלי. מסתבר שגם כאן אני לא לבד.
35% ענו שהן מרגישות חוסר ביטחון בזמן שהן קונות בגדים. שליש. שליש מהבחורות שהולכות לקנות בגדים מרגישות רע בזמן הזה. ההרגשה הזו היא מנת חלקן של נשים בכל המידות ובכל הגילאים. אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, שליש כן נהנות מהתהליך, וגם כאן קיבלתי תשובות מנשים בכל הגילאים ובכל המידות. מה שמוכיח שהכל בראש... וגם שהגיע הזמן לטפל בנושא של ביטחון עצמי ודימוי גוף בצורה הרבה יותר רצינית [אהמ, שר החינוך, אני מדברת אליך].
ואם עד עכשיו לא הצלחתי להפיל אתכן מהכיסא... יש מצב שעכשיו אני אצליח.
במשך שנים טוחנים לנו בשכל שבוחרים רק דוגמניות רזות וגבוהות בגלל שזה מה שקהל היעד [כלומר, אנחנו] רוצות לראות. שכל דבר אחר לא מושך אותנו או אפילו דוחה אותנו.
החלטתי לשאול האם הייתן רוצות לראות בקטלוגים דוגמניות בגזרות שונות.
20% ענו שלא משנה להן. 1.6% ענו שלא. 79% ענו שכן.
רוב מוחלט של נשים השיב בצורה הכי ברורה שאפשר- כן, אנחנו רוצות לראות דוגמניות במגוון של גזרות.
התחלתי את הסקר שלי במטרה להוכיח שיש בארץ ביקוש לבגדים במידות ביניים, אבל יצאתי עם ההבנה שהבעיה טמונה הרבה יותר עמוק.
כל פעם שאומרים לנו ש"הקהל מעוניין לראות דוגמניות רזות", בעצם מתכוונים שזה מה שתעשיית האופנה רוצה להראות לנו. בגלל שהכי קל לעצב בגדים לבחורה רזה עם פרופורציות מושלמות, בגזרה אחת בלבד. ככה לא צריך להתחשב בכתפיים רחבות, אגן בולט, בטן שהידלדלה אחרי לידות, קומה נמוכה או רגליים ארוכות במיוחד. לא צריך לחשוב על גזרות שעון, אגס, קונוס הפוך או פיל אפריקאי שרוקד סלסה. כל מי שראתה תוכניות על מאחורי הקלעים של עיצוב אופנה בוודאי יודעת שבשביל רוב המעצבים דוגמנית במידה 38 היא כבר 'מידה גדולה', ודוגמנית במידה 42 היא סיוט שאי אפשר להלביש.
אני לא יודעת מתי, איך ולמה, אבל בשלב מסוים תעשיית האופנה צמצמה את אידיאל היופי [המצומצם ממילא] למשבצת אחת מאוד מאוד קטנה, צרה ובלתי אפשרית.
למה בלתי אפשרית? כי אפילו הדוגמניות כבר לא דומות לאימג' שלהן, שעובר ריטוש כבד בפוטושופ כדי להצר את האגן, לרווח את הירכיים, להגדיל את החזה, להחליק את הסנטר.
יופי מגיע בכל כך הרבה צורות, גדלים, גזרות וגילאים. רק אחוז מזערי מכל זה בא לידי ביטוי במדיה.
תחשבו לרגע על ענף האיפור והקוסמטיקה, ותבינו עד כמה תעשיית האופנה מנותקת מהצרכנים שלה. יש מגוון מטורף של מוצרי איפור וקוסמטיקה, לכל סוגי העור, לכל גווני העור וסגנונות האיפור. אף אחד לא מצפה ממישהי בהירה להשתזף כדי שתוכל למצוא מייקאפ. אבל כשזה מגיע לבגדים? אנחנו צריכות לעבוד קשה כדי להתאים לגזרות שמוכרים לנו.
מה הצעד הבא? אני לא יודעת. הסקר הזה אומנם לא עונה על הדרישות של סקר מקצועי, ובכל זאת אפשר לראות כאן כמה דברים מאוד מאוד ברורים.אני עדיין חושבת איך להמשיך מכאן ולהעביר את המסר שהגיע הזמן לעשות שינוי. בעיניי השינוי הזה צריך לבוא לידי ביטוי בעיצוב הדגמים, התמחור והאיכות שלהם. הייתי שמחה לראות מותגים שמפסיקים להתבייש בקהל היעד שלהן, ובמקום מתגאים בזה שהם מוכרים בגדים למגוון רחב של נשים.
אם יש לכן רעיונות איך להעביר הלאה את המסר אני אשמח לשמוע. וכמובן שאתן מוזמנות להשתמש בנתונים האלה כדי לפנות למותגים האהובים עליכן.
חשוב לי לציין שאין לי שום דבר נגד בחורות רזות או נגד דוגמניות מהממות. המסר שלי הוא שיש מקום לכולן, לא משנה באיזו גזרה או מידה. לכולנו מגיע להרגיש טוב עם עצמנו, לא משנה איך אנחנו נראות. גם אם אנחנו לא יפות או פוטוגניות, מגיע לנו להיות בטוחות בעצמנו ולהרגיש טוב עם עצמנו.
[לחיצה על התמונות תגדיל אותן]
את מדהימה ואני מסכימה עם כל מילה שכתבת!
השבמחקכל כך מדויק!!!
השבמחקכל מילה בסלע.
השבמחקכל הכבוד על המחקר..אני לגמרי מזדהה...המחיר גבוה מדי ביחס לאיכות ושלא נדבר על המידות
השבמחקאחלה של איסוף נתונים. חייבת להודות שאני לא מופתעת יותר מדי. אבל כן, מזמן מזמן היו צריכים לעבור להראות סוגים שונים של "מודלים" בקטלוגים.
השבמחקאחלה עבודה. כמובן מסכימה לחלוטין עם המסקנות.
השבמחק