יום שבת, 27 באוקטובר 2012

סקירה בלי אגו: סמקים של קרליין

בתור בת של מעצב גרפי, מגיל אפס אני נחשפת למונחים כמו טיפוגרפיה, למינציה והעתקי שמש. ובתור בת למעצב גרפי פרפקציוניסט, אני נוטה לשים לב לעבודות עיצוב שונות. זה טבוע בי כ"כ חזק, שאפילו ב-3 לפנות בוקר אחרי ערב של שתייה והוללות אני מוצאת את עצמי מסתכלת על שלט חוצות ענקי ותוהה איך אף אחד לא שם לב שהפוטושופיסט עשה עבודה מזעזעת.
לעומת זאת אני נהנית להסתכל על עבודות עיצוב טובות, והמיתוג מחדש של קרליין גורם לי לקריאות התלהבות בלתי נשלטות. קרליין היו ידועים בעברם בתוך חברת איפור זולה ובינונית, שהפסיקה להיות רלוונטית מעבר לגיל 18.
פתאום החליטו לעשות שם מהפך רציני, ובמקום מוצרים עם עיצוב מפוקפק אנחנו מקבלות ליינים של מוצרים עם עיצוב אלגנטי, לבן ומינימליסטי. לצד השינוי העיצובי החברה עוברת תהליכים חיוביים מאוד מבחינת ריענון המוצרים. הרבה מוצרים עברו שדרוג ושיפור, מוצרים גרועים נעלמו, ולצד זה החברה השיקה כמה וכמה סדרות חדשות שזכו לביקורות חיוביות [בין השאר שפתוני ספארקס וקולור קוד, ליין הלקים וכו'].

סמקים מסדרת Color Blush
החברה: קרליין
המחיר: 109.99 ש"ח לפני הנחה [רוב הזמן ניתן למצוא את מוצרי החברה בהנחה]
כל סומק מכיל 5 גרם
* המוצר התקבל לסקירה

הסדרה מכילה עשרה סמקים שנעים מגוונים וורודים לחומים וכתמתמים. בחלק מהסמקים ניתן להשתמש גם בתור ברונזר להצללות.
כל אחד מהסמקים מגיע באריזה לבנה מלבנית, שמכילה בנוסף לסומק גם מראה גדולה יחסית ומברשת קטנה. שם הסומק מצוין בתחתית הקופסא.
לצד ההתלהבות שלי מהעיצוב של הקופסא, אני קצת פחות מתלהבת ממנה ברמה הפרקטית מאחר והיא יחסית גדולה ומסורבלת. הסומק עצמו נמצא בתוך פאן מלבני שתופס רק כמחצית משטח הקופסא, והחצי השני מוקדש למברשת סומק קטנה. באופן אישי אני לא מתלהבת ממברשות שמגיעות עם צלליות וסמקים, מאחר והן קטנות ולא נוחות לעבודה. מצד שני בשביל מישהי שכמעט ולא מתאפרת, זה חוסך רכישה של מברשת [ועדיין הייתי ממליצה לזנוח את המברשות האלו ולהשקיע במברשות נפרדות].
בנוסף, האריזה אטומה לחלוטין, וכדי לדעת באיזה גוון מדובר צריך לפתוח את הקופסא או להפוך אותה. למי שמחזיקה רק סומק אחד זו לא בעיה, לי כרגע יש ארבעה כאלה במגירה וזה קצת מסבך את העניינים בבוקר.
מעבר לבעיות הפרקטיות, הסמקים עצמם איכותיים מאוד. הם רכים וקל לאסוף חומר עם המברשת, אבל הם לא נוטים להתפורר. מבין הארבעה שיש לי לסומק מס' 07 יש פיגמנט פחות חזק, אבל שלושת האחרים עשירים בפיגמנט. אני ממליצה לעבוד איתם מאוד בזהירות [בעיקר אם אתן בהירות כמוני]. באופן עקרוני מומלץ להתחיל לעבוד עם כמות קטנה של חומר ובמידת הצורך להוסיף עוד, מאשר להניח כמות גדולה מדי ולנסות לשווא לטשטש את הכול.
אני לא נתקלתי בכלל בבעיה של עמידות, הם שרדו איתי ימים ארוכים ומיוזעים [כמובן על בסיס של מייקאפ עם פידור מעל].
* לחיצה על התמונה תגדיל אותה
כמו יתר המוצרים של קרליין, גם הסמקים לא נוסו על בעלי חיים.
 קיבלתי לסקירה ארבעה סמקים: [משמאל לימין בכיוון השעון]
01 - Baby Blush, וורוד בהיר וקר [השמאלי הקיצוני בתמונה העליונה]
04 - China Rose, וורוד אדמדם ומעט כהה יותר [נמצא במרכז התמונה, מימין ל-01]
07 - Natural Blush, חום בהיר וקר [נמצא בחלק הימני העליון]
08 - Ginger Honey, שמו בהחלט הולם אותו, חום כהה יחסית עם נטייה לכתמתמות [מצד ימין למטה]

באופן אישי אני לא אוהבת סמקים חומים, לכן שני הוורודים משמשים אותי על בסיס יומיומי כמעט.
בד"כ אין לי כוח להשקיע בהצללות ואני גם לא הכי טובה בזה. במקרים הנדירים שבהם מתחשק לי להשקיע קצת יותר אני משתמשת דווקא ב-07 להצללות, מאחר והוא בהיר וקר עם פיגמנט פחות חזק יותר קל לי לעבוד איתו בלי לקבל מראה ליצני.
ל-08 לא כ"כ הצלחתי למצוא שימוש.

לטובת הסווטצ'ים הנחתי את הסמקים על הזרוע בלי בסיס מתחת. בחרתי להניח אותם עם מברשת טשטוש כדי שתראו את הגוון ואת האיכות של הפיגמנט, אבל גם תקבלו מושג איך הסומק נראה כשמטשטשים אותו.
בכל התמונות הסמקים מסודרים בסדר עולה מימין לשמאל בהתאם למספרים ולגוון: 01, 04, 07 ו-08.

אשמח לשמוע את דעתכן. שבוע טוב :)

 

יום שישי, 19 באוקטובר 2012

סקירה: שלושה לקים וורודים

אי שם בתחילת דרכי בעולם הלקים, סירבתי לקבל כל לק שהוא לא וורוד חצי שקוף. פסגת השאיפות שלי הייתה למצוא את לק הבסיס המושלם לפרנץ' מניקור.
הרבה אציטון זרם פה מאז, הטעם שלי התפתח והיום אני מחפשת בעיקר לקים צבעוניים ודומיננטיים. כמה שיותר דרמטי, ככה זה יותר עושה לי את זה.
רצה הגורל ובזמן האחרון נחתו אצלי ארבעה לקים וורודים, שפעם היו סוחטים ממני קריאות שמחה.

לייף 323 / ג'ייד 451 Metallic Copper
* התקבלו לסקירה

שני הלקים יצאו כחלק מקולקציות הקיץ של שתי החברות. מדובר בלקים וורודים בהירים ושימריים, עם גימור פנינתי משהו. שניהם הגיעו אלי בהפרש של יומיים בערך, והם זהים לחלוטין, לכן אני מתייחסת לשניהם במקביל.
הפורמולה של שניהם דלילה יחסית, וגם אחרי שתי שכבות הם לא אטומים לגמרי. בנוסף, אני קצת הסתבכתי עם המריחה שלהם, וגם אחרי הייבוש רואים סימני מריחה על הציפורן.
ההבדל בין הלקים הוא במברשות. המברשת של ג'ייד צרה וארוכה, המברשת של לייף מלבנית ושמנמנה:
זה גוון שבעבר הייתי מאמצת בחום, אבל היום הוא לא עושה לי את זה בכלל, אבל בטח יעשה טוב לאלו מכן שמעדיפות גוונים סולידיים.
בשני הסווטצ'ים רואים את הלק של לייף על הזרת והקמיצה, ואת הלק של ג'ייד על האמה והאצבע:
וחלילה מלדלג על לק עם אג'נדה...

ג'ייד מס' 19- Rose Ashes, מסדרת ה- Quick Dry
* התקבל לסקירה

אחרי שנרגעתי מהגימור הפנינתי, עברתי לבדוק לק נוסף מסדרת הייבוש המהיר של ג'ייד- לק וורוד בהיר בגימור קרמי. בעבר התלהבתי מלק אחר בסדרה, אבל הפעם נשארתי דיי אדישה. הפורמולה שלו דלילה מאוד והמריחה לא נוחה. נאלצתי למרוח שלוש שכבות כדי להגיע לרמה סבירה של אטימות, ועדיין יש אזורים שנשארו לא אטומים. וכמובן ששלוש שכבות של לק לא מתייבשות כ"כ מהר, מה שהורס את הקטע המגניב של הלק :/
לא מדובר בוורוד מיוחד ויש עוד אלף כמוהו, אבל עדיין מדובר בגוון חמוד ונעים לעין.

CND- Muddy Rose
ולבסוף- הקרם דה לה קרם, הדובדבן שבקצפת. אחרי כמה אכזבות וורודות, התנחמתי באחד הלקים האהובים עלי ביותר. רכשתי אותו מזמן יד-שנייה, ועם הזמן הוא התחיל להסמיך והפך להיות מסכן. לפני כמה שבועות הזמנתי לקים מטראנסדיזיין, והרגשתי שיהיה פשע לא להזמין אותו שוב. וכך הלק הזה נכנס לספרי ההיסטוריה בתור הלק הראשון שקניתי בפעם השנייה.
שמו הולם אותו ביותר, לק וורוד בוצי ומלוכלך. וזה הקסם שלו, גוון סולידי אבל כ"כ מיוחד. הפורמולה סבירה ואני אוהבת את המברשת הצרה של CND. העמידות שלו בינונית, כבר אחרי יומיים התחילה נסיגה בקצוות.
הלק הזה כיכב בפוסט הראשון של לק עם אג'נדה.

ואיך אפשר לכתוב על צבע וורוד, בזמן חודש אוקטובר, ולא להתייחס לסרטן השד?

יום שבת, 13 באוקטובר 2012

אל תטוסי, תיבדקי

אני מניחה ששמתן לב שאוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. אני לא אבקש מכן לכתוב סטטוס מתחכם, ואני גם לא ארצה לכן עם נתונים סטטיסטיים יבשים. אני גם לא רואה טעם להטיף לכן מוסר או להפחיד אתכן עם מדדי שרידות מדכאים. אם תרצו לקרוא מעבר- גוגל ישמח להציג לכן כ-400,000 תוצאות על חיפוש צמד המילים "סרטן השד".

אני כן אבחר לדבר על החלק המביך בעניין, הבדיקות לגילוי מוקדם.
אלה תנאי העסקה: אם מגלים את המחלה בשלב מוקדם, סיכויי ההחלמה עומדים על 90%. כן, קראתן נכון, רק 10% תמותה [סתם להשוואה, אחוז התמותה ממחלת לב כלילית בקרב נשים עומד על 38%, כמעט פי 4]. אבל הסיכויים האלה צונחים דרסטית עם קצב ההתקדמות של המחלה.
הדבר הכי חשוב שאתן יכולות לעשות בשביל עצמכן, הוא קודם כל להיות מודעות לנתונים האלה, ולהיות עירניות לגוף שלכן. אני יודעת שזה לא הנושא שהכי נעים לדבר עליו, זה מרגיש מוזר לעמוד מול המראה ולמשש את עצמנו, וזה מרגיש עוד יותר מוזר לבקש מרופא לעשות את זה בשבילנו. אבל זה מחיר זעום שאנחנו צריכות לשלם כדי לשמור על החיים והבריאות שלנו.

בדיקה עצמית
ההמלצה היא לבצע בדיקה כזו פעם בחודש, שלושה עד חמישה ימים אחרי סיום המחזור החודשי.
המטרה של הבדיקה הקבועה הזו היא ללמוד להכיר את הגוף שלנו ולוודא שאין שינויים. לא לגמרי ברור עד כמה הבדיקה העצמית יעילה, אבל ממליצים עליה בגלל שכן ניתן לגלות בעזרתה שינויים שונים, והיא עוזרת לנו להכיר את הגוף שלנו ולהיות מודעות אליו.
ובכל מקרה, זה בחינם, זה לוקח 5 דק' ולא דורש אמצעים מיוחדים מלבד מראה וחדר אמבטיה. אז למה לא, בעצם?
יש דרך ספציפית מומלצת לבצע את הבדיקה העצמית, תוכלו לקרוא הסבר ברור ומפורט כאן, או כאן.
במידה וגיליתן משהו לא תקין, אל תיכנסו לפאניקה. תקבעו תור לגניקולוג או לגניקולוגית שלכן להמשך התייעצות. בנוסף אפשר לפנות למרפאות מיוחדות, רשימה של מרפאות אפשר למצוא כאן.

בדיקה ע"י רופא
נוסף על הבדיקה העצמית, מומלץ גם לבצע בדיקה ע"י כירורג שד, או לפחות ע"י הגניקולוג הרגיל שלכן. בדומה לבדיקה העצמית הרופא בודק שהצורה של השדיים תקינה, וגם מבצע בדיקה ע"י מישוש של השדיים ושל קשריות הלימפה בצוואר ובבתי השחי. עד גיל 30 מומלץ לבצע את הבדיקה פעם בשנתיים, אחרי גיל 30- פעם בשנה.
אני בטוחה שכולנו יכולות לחשוב על חצי מיליון דברים אחרים ולא מביכים שהיינו שמחות לעשות במקום הבדיקה הזו. אבל האמת היא ש-5 דק' של מבוכה פעם בשנה לגמרי שוות את הבריאות שלנו. בפעם הבאה שאתן מגיעות ממילא להיבדק ע"י הגניקולוג, תשאלו אותו גם על זה. ואם אתן לא מרגישות בנוח עם רופא או רופאת הנשים שלכן, זה בדיוק הזמן שבו אתן צריכות לשאול את עצמכן למה זה ככה, ואולי הגיע הזמן להחליף לרופא שכן תרגישו בנוח לשאול ולהתייעץ איתו [ואם אתן מעל גיל 20 ואין לכן גניקולוג- זה בדיוק הזמן למצוא אחד].

בדיקות מתקדמות- אולטראסאונד וממוגרפיה
במידה ובשני שלבי הבדיקות הקודמים נתגלו ממצאים חריגים, או שיש במשפחה היסטוריה של סרטן השד, רופא יפנה אתכן לבדיקות מתקדמות. מעל גיל 50 מומלץ לבצע בדיקות ממוגרפייה אחת לשנתיים באופן קבוע. הבדיקות הן חלק מסל הבריאות, ולכן ממומנות. ניתן לבצע את הבדיקות במספר מרפאות בארץ, או לתאם עם ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן [עוד פרטים כאן].
גם בדיקת הממוגרפיה היא לא בדיקה נעימה, אבל היא חשובה לא פחות. הסבר מפורט ומצוין אפשר למצוא כאן, באתר של האגודה למלחמה בסרטן.

ואם אחרי כל ההסברים היפים שלי עדיין לא השתכנעתן, אולי הסרטון הזה יעשה את העבודה


אני לא נוהגת לבקש לשתף ולהפיץ את הפוסטים שלי, אבל המקרה הזה הוא חריג. אני אשמח מאוד אם תוכלו לעזור, ולהפיץ את הפוסט הזה או כל מקור מידע אחר בנושא.

יום שלישי, 9 באוקטובר 2012

מי נתן לחתול לשמור על השמנת?!

כבר התוודיתי כאן על הנטייה שלי להיסחף, ולסחוב בתיק חצי מיליון דברים שאני לא צריכה.
כשמסתכלים על אבולוציית התיקים שלי, רואים שככל שהזמן עובר אני נוטה לקנות תיקים גדולים יותר. בתקופת הצבא עוד היה לי תיק קטן שהכיל בנוחות ארנק, מפתחות ופלאפון. אחרי שהשתחררתי מהצבא, התחלתי לעבוד והתחלתי להתאפר הרגשתי צורך לקנות תיק גדול יותר. וכשהוא לא הספיק, קניתי תיק גדול עוד יותר, וכן הלאה. עכשיו כשהתחלתי ללמוד אני  מסתובבת עם תיק גב גדול, וגם זה מספיק לי בקושי.


תופעה דומה עוברת גם על נרתיקי האיפור שאני סוחבת איתי באופן קבוע. פעם זה הסתכם בלאבלו וטמפון למקרי חירום שהיו זרוקים בתיק, ולאט לאט זה התפתח והרגשתי צורך לקנות נרתיקים גדולים יותר [ונתעלם לרגע מהעובדה שאני לא משתמשת ברוב הדברים שאני סוחבת בשוטף].
הבנתי שיש לי בעיה אמיתית, כשקיבלתי את אחד מתיקי האיפור מהסדרה של IGA.
IGA הוא מותג שפותח ע"י המאפרת ענבר גור אריה, והוא כולל בתוכו מגוון של תיקים, נרתיקים ומזוודות איפור. הרעיון מאחוריו ליצור ליין של מוצרים שפותחו ע"י מאפרת, ומיועדים בעיקר למאפרים, כדי להקל על סחיבה וארגון של מוצרי האיפור.
כשפרושופ פנו אלי כדי שאסקור את אחד מהתיקים בסדרה הרמתי גבה, הרי אני לא מאפרת מקצועית וכך גם רוב הקוראות שלי. אחרי שעברתי על הקטלוג, הבנתי שיש למותג לא מעט מוצרים שבהחלט יכולים לשמש גם אותנו, המכורות ;)

המוצר: תיק איפור אישי Beauty Secret
החברה: IGA
המחיר: המחיר המלא הוא 140 ש"ח, כרגע אפשר למצוא אותו במבצע בפרושופ [אם אתן לא חברות באתר ממליצה בחום להירשם ולהצטרף למועדון החברים, זה בחינם ומקנה לא מעט הנחות]
* המוצר התקבל לסקירה
התיק מיוצר מ-PVC עבה ושקוף, עם עיטורי פרחים. התיק מעוצב ככה שהסגירה בחלק העליון בעזרת ריצ'רץ', ובחלק החיצוני יש ידית נשיאה נוחה.
על הדפנות הפנימיות של התיק יש תאים בגדלים שונים שמאפשרים לשמור פריטים קטנים כמו בקבוקי לק, קונסילרים, מסקרות וכו'. באמצע יש מרחב ריק שאפשר לאחסן בו מה שרוצים, ובחלק הפנימי של המכסה יש לולאות שמיועדות לאחסון של מברשות או אביזרים קטנים נוספים.
[מידות: אורך- 23 ס"מ, גובה ועומק- 14 ס"מ]
שנייה לפני שאני עוברת לדברים הפרקטיים, אני חייבת לעצור ולהתלהב מהעיצוב שלו. הוא כל כך יפה ואלגנטי בעיניי, שבמהלך הצילומים לפוסט צילמתי אותו מכל זווית אפשרית בערך. [סיימתי להשתפך, אפשר להמשיך]

המידות של התיק הזה גדולות מדי בשביל לשמש בתור תיק איפור יומיומי למתאפרת-חובבת כמוני, וכאן בדיוק אני מתחברת לתחילת הפוסט. עד היום אני מנסה למצוא לעצמי צידוקים והסברים למה הגודל של התיק הזה הגיוני לגמרי, ולמה זה סביר לחלוטין למלא את התיק בפלטות צלליות, סמקים, מברשות, מייקאפים ולקים ולצאת ככה מהבית ליום רגיל.
לעומת זאת הוא מתאים בול בתור תיק איפור לנסיעות. יש בו מספיק מקום להכיל גם בקבוקים גדולים כמו מי פנים, קרם לחות, פלטות צלליות וכו', וגם אפשרות לקבע מוצרים רגישים כמו מברשות, בקבוקי לקים וכו'. 
 לא יצאתי לחופשה, אבל הכנסתי לתיק כמה מוצרים שיכולים להיות שימושיים בנסיעות- מי פנים, קרם לחות, מייקאפ וקונסילר, קצת סמקים וצלליות וכו'.
במכסה תפסתי כמה מברשות שחשבתי שיכולות להיות שימושיות- מברשת מייקאפ, סומק ופודרה, ומברשות להנחת צלליות. את המברשות הדקות אפשר להכניס ללולאות בקלות, ואפשר גם לתפוס כמה מברשות באותה לולאה כמו שעשיתי. המברשות ה"שמנות" כמו ה-187 של מאק וה-81 של פרושופ נכנסות עם קצת מאמץ, אבל יש להן מקום והן יושבות בלי לזוז.
לצערי לא קיבלתי עם התיק גם חופשה לסקירה [פרושופ- לתשומת לבכם!] ועדיין לא הייתה לי הזדמנות לבדוק אותו "על רטוב". תוך כדי הצילומים החלטתי קצת להתפרע ולבדוק כמה התיק הזה יכול להכיל. בשלב מסוים קלטתי שהעברתי בערך חצי מאוסף האיפור שלי לתוך התיק, ואת כל מה שבלגנתי אני אצטרך גם לסדר והחלטתי להפסיק למרות שלא מילאתי את התיק לחלוטין. ובכן, זה מה שיצא:
 למרות שדחסתי בתיק לא מעט, הוא נסגר בקלות. בתאים שבדפנות העמדתי גם מוצרים גבוהים יחסית כמו עפרונות עיניים וחששתי שהתיק לא ייסגר. בפועל ה-PVC גמיש והצליח להיסגר בקלות.
 ידית הנשיאה של התיק רחבה מספיק, אפשר לתפוס אותה בקלות ולהרים את התיק גם כשהוא גדוש במוצרים.
טוב, יכול להיות שקצת נסחפתי.
קצת הרבה, בעצם.

כמו שאתן רואות, התיק לא מלא לחלוטין. חלק מהתאים ריקים, ונשאר עוד כרבע מהנפח שלו ריק לחלוטין. כל הערימה המכובדת הזו נכנסה פנימה:
ואחרי הצילומים החלטתי לעשות רשימה, רק כדי להמחיש לכן כמה הקיבולת של התיק הזה מטורפת:
חמש מברשות, ספוגית למייקאפ, פצירה לציפורניים, קרם ידיים, קרם פנים, קופסא קטנה עם קרם עיניים, מייקאפ אחד, קונסילר אחד, שלושה לקים, ארבע צלליות של לוריאל, שתי קופסיות אייליינר ג'ל, שני שפתונים, אייליינר נוזלי, שני עפרונות עיניים, גלוס, פריימר עיניים, מעגל ריסים, ארבעה סמקי אבן, סומק ג'ל אחד, שתי רביעיות של צלליות ופלטה אחת של סליק, מסקרה אחת ושלוש צלליות אבקה. בסה"כ: 41 מוצרים שונים.

לסיכום: ענבר גור אריה שיחקה אותה בענק. מדובר בתיק איפור פרקטי מאוד, מעוצב יפה ובאיכות גבוהה.
האם אני ממליצה על התיק? תלוי מה אתן מחפשות. אם המטרה היא תיק איפור יומיומי, הייתי ממליצה לבדוק נרתיקים אחרים בסדרה, כמו זה או כמו הסט הזה. אם המטרה היא תיק לנסיעות או תיק למאפרת מקצועית אני ממליצה עליו בחום, כי הוא עונה על הצרכים האלה באופן מדויק. במשך תקופה ארוכה עשיתי נסיעות הלוך-חזור מהבית שלי לבית של האקס, והתיק הזה היה יכול להתאים לי בול. הוא יכול להיות אידיאלי גם לסטודנטיות שלומדות רחוק מהבית ועושות את הנסיעות בסופ"שים.
אתן בטח יודעות שניתן לקנות תיקים זולים בחנויות שונות, בין השאר ביוטיקייר ודומיהן. אני גם יודעת שהוצאה של כ-100 ש"ח על תיק לנסיעות ממש לא מובנת מאליה, וזה בסדר גמור. השאלה היא מה אתן מחפשות, אם אתן צריכות תיק שישמש אתכן פעם ב... או משהו לשימוש קבוע. קחו בחשבון שתיקים זולים בד"כ גם שווים ככה, ותצטרכו להחליף אותם בתדירות גבוהה.

ואם חשקה נפשכן להתחנף או לפנק אותי, תרגישו הכי חופשי בעולם לפרגן לי את נרתיק המברשות הגאוני הזה, שגם מעוצב מהמם וגם יש לו קטע מגניב שהוא רב תכליתי- נרתיק מתגלגל למברשות שאפשר לקפל ולהעמיד כמו כוס על שולחן האיפור.

יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

שלי, רק יותר טוב

אם היו שואלים אותי, הייתי שמחה להיות טיפוס של בוקר. מהסוג שמזנק מהמיטה בשמחה בחמש בבוקר, ועד השעה שבע מספיק לרוץ מרתון, להכין ולאכול ארוחת מלכים ולסיים דוקטורט בפיזיקה גרעינית. אבל לא שאלו אותי, ואני הכי לא טיפוס של בוקר. אם זה היה תלוי בי, היום היה מתחיל ב-10 בבוקר ומסתיים ב-2 בלילה
לצערי כרגע אין לי ברירה, בגלל הלימודים אני צריכה לקום מוקדם כל בוקר. כל ערב אני מחליטה לקום בזמן ולתקתק את כל הסידורים של הבוקר. בפועל אני מורחת את הזמן, קמה 15-20 דק' יותר מאוחר ממה שתכננתי ותמיד רצה לאוטובוס בשנייה האחרונה. בגלל שאני כבר מכירה את עצמי, אני מנסה למצוא כל מיני דברים קטנים שיקלו עלי, למשל למרוח את השפתון בזמן שאני מחכה לאוטובוס. כבר סיפרתי בעבר שכל השפתונים שלי מוצאים את דרכם לתיק, ומדי פעם אני עושה סדר וזורקת את כולם בחזרה למגירה [וחוזר חלילה החל מהבוקר שלמחרת]. בדרך כלל יש לי בתיק לפחות שפתון אחד מסוג my lips but better- כלומר, שפתונים בגוון שקרוב לגוון השפתיים הטבעי שלי. אני אוהבת מאוד את קטגוריית השפתונים הזו, מכיוון שהיא משתלבת טוב בכל דבר. היא ממשיכה את הקו של איפור עדין ומינימלי, ומאזנת יפה כשאני בוחרת במראה עיניים צבעוני ודרמטי יותר. והיא בעיקר מאפשרת לי למרוח אותם במהירות בדרך לאוטובוס, בלי צורך להקפיד יותר מדי על דיוק.
כרגע יש לי שלושה שפתונים בסגנון הזה, את כולם תראו בפוסט הזה. למרות שזה מתבקש, החלטתי שלא לדבר בכלל על גלוסים מאחר ואני כמעט ולא משתמשת בהם בתקופה האחרונה.
* לחיצה על התמונות תגדיל אותן

Pupa - Diva's Rouge 21
המחיר: כ-120 ש"ח בפארמים, מומלץ לחכות למבצעים
מדובר באחד השפתונים הכי וותיקים והכי משומשים שלי [סיימתי בערך שני שליש, שזה הישג מכובד לחלוטין].
השפתון מעוצב בצורה של קפסולה מתכתית מבריקה, לטעמי היא נראית יוקרתית מאוד [אבל עשתה לי את המוות כשניסיתי לצלם אותה]. שלי כבר חבוט ושרוט, אבל במקור הוא היה מדוגם וחתיך.
לשפתון גוון וורדרד עם נטייה קלה לחום, שהופכת אותו לטבעי יותר. בגלל סיבה לא ברורה הוא מכיל נצנצים קטנים, שאומנם לא כ"כ בולטים על השפתיים, אבל מדגישים מאוד אפילו את היובש הקל ביותר. השפתון לא רך מדי, והמריחה שלו נוחה מאוד, והגוון העדין לא מחייב שימוש בתוחם או מברשת. הכיסוי חלקי.
העמידות של השפתון בינונית. הוא לא דוהה מעצמו וישרוד כוס קפה או נשנוש קל, אבל יתפוגג לחלוטין בזמן ארוחה רצינית. בנוסף, יש לו ריח עדין ומעט מתקתק, שמתפוגג אחרי ההנחה.

את השפתיים שלי במצב טבעי אתן כבר מכירות
ככה הוא מתקבל עלי- בעיקר מדגיש את השפתיים ונותן להן מעט ברק. בתמונה הוא נראה יחסית בולט, במציאות הוא קצת יותר עדין ו"טבעי".

il.makiage - Ice Pink
המחיר: 97 ש"ח. הרשת ידועה במבצעים הרבים שלה, לכן ממליצה להתעדכן בעמוד הפייסבוק שלהם, או להירשם למועדון ולקבל עדכונים ב-SMS על מבצעים.
* המוצר התקבל לסקירה
רבות כבר נכתב על ההתנהלות המפוקפקת של החברה, וגם אני אתייחס לזה בפוסט עתידי ומקיף יותר. כדי לא להעמיס עליכן, אני אתמקד כרגע רק בשפתון.
השפתון מגיע באריזה דקה וקלה יחסית, שמצופה בפלסטיק במרקם שמזכיר קטיפה. הגימור שלו יפה מאוד, אבל לא פרקטי- כבר אחרי יום בתיק הוא התחיל להתלכלך.
אני קצת מתקשה להגדיר את הגוון המדויק של השפתון- סוג של וורוד מלוכלך שכזה, שמזכיר מעט שפתונים ניודים. המריחה שלו קלה מאוד, אבל הוא מעט יבש ומורגש על השפתיים, בעיקר אחרי כמה שעות. אם אתן סובלות מיובש אני ממליצה במהלך היום למרוח מעליו שכבה של באלם לשפתיים.
בדומה לשפתון של פופה, גם העמידות שלו בינונית והוא לא ישרוד ארוחה מלאה, והכיסוי לא מלא.
יש לו ריח מוזר שהזכיר לי... כוסמת. מצחיק שמבין כל המאכלים בעולם, הוא מריח דווקא כמו אחד המאכלים הבודדים שאני פשוט לא סובלת.
 כן, אלה שוב השפתיים שלי במצב נטול
השפתון הזה בהיר יותר וקרוב הרבה יותר לגוון הטבעי של השפתיים שלי
צילמתי סווטצ'ים של שני השפתונים אחד ליד השני כדי שתוכלו לראות את ההבדלים. הם אומנם לא גדולים, אבל עדיין קיימים. בשתי התמונות הסווטצ' העליון הוא של איל מקיאג', והתחתון של פופה.

L'oreal - Studio Secrets Universal Lip Glow
המחיר: כ-90 ש"ח בפארמים [אתן כבר מכירות את הנוהל, מחכים למבצעים ולא קונים במחיר מלא]
כזכור, השפתון הזה נחת אצלי בזמנו עם אחת החבילות של גלוסיבוקס. מדובר ב'שפתון אוניברסלי', כלומר קיים שפתון אחד בסדרה, והגוון מתקבל בהתאם לתגובה עם השפתיים. במצב כזה בלתי אפשרי לחזות איך הוא יראה על כל אחת, אבל בעיקרון זה שפתון שמיועד בעיקר להעצים את הגוון הטבעי שלנו.
במשך תקופה ארוכה השפתון הזה שרץ אצלי בתיק, והשתמשתי בו כמעט על בסיס יומיומי. לאחרונה קצת ירד לי ממנו, בעיקר בגלל שהאפקט שלו עלי מוגבל מאוד. אם אני לא אגיד לכן שמרחתי שפתון, אין מצב ביקום שתצליחו לעלות על זה לבד. בנוסף, הוא דיי מייבש את השפתיים אחרי כמה שעות.
היתרון הגדול שהוא באמת נראה טבעי מאוד, וניתן לחדש אותו במהלך היום גם בלי צורך במראה. מצד שני, העמידות שלו לא מדהימה, כבר אחרי 3-4 שעות הוא מתחיל לדהות לאיטו.
אני לא הצלחתי לצלם תמונה שתמחיש את האפקט שלו עלי, אבל אתן יכולות לראות דוגמא אצל טל פלג.

מה דעתכן על שפתוני my lips but better? מוצר חובה אצל כל מתאפרת, או סתם מוצר מיותר שלא תורם כלום לאף אחת?

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...