TV Addict Tag

במקור אני תולעת ספרים אבל התואר הרג את התכונה הזו, ואני פשוט לא מסוגלת להתרכז בקריאה. כשאני חוזרת הביתה ב-8 בערב כל מה שאני רוצה זה רק להירקב קצת מול הטלוויזיה וללכת לישון...

כשפיצ'ה תייגה אותי קצת גיחכתי, כי הטאג הזה כל כך מתאים לי עכשיו [או לפני חודשיים, כשהפוסט שלה התפרסם].

יש רק בעיה קטנה... נורא קשה לי לבחור "סדרה אחת", לא משנה באיזה תחום. אה, כן, וחלקכן כנראה תסקלו אותי באבנים כשתגיעו לסעיפים 4 ו-5.

1. סיינפלד או חברים?

חברים! בלי שום התלבטות. סיינפלד מעולם לא הצחיקה אותי, ורק גרמה לי לבהות במסך עם מבט של "אוקיי, מה?!"

2. הסדרה המפחידה ביותר?

רציתי לכתוב שאין כאלה כי אני לא רואה סרטי או סדרות אימה, כי הכי קל להפחיד אותי בעולם...

ואז נזכרתי שאני מכורה לתעופה בחקירה, שזו סדרה שסוקרת אסונות תעופה ומסבירה מה בדיוק קרה שם. רוב האנשים כנראה יעדיפו שלא לטוס יותר לעולם אחרי פרק אחד, אבל עלי משום מה זה עובד דווקא הפוך ואני פשוט מכורה.

3. הסדרה המצחיקה ביותר?

ממש קשה לי לבחור אחת... אני אוהבת מאוד את איך פגשתי את אמא, משפחה מודרנית והמפץ הגדול. ולכולן יש פרקים טובים יותר ופחות, אבל בגדול שלושתן ממש מצחיקות אותי.

4. סדרות שהן לגמרי אוברייטד?

האנטומיה של גריי.

ומשחקי הכס. אם היה לי שקל על כל פעם שמישהו ניסה לשכנע אותי לצפות במשחקי הכס הייתי טסה להתאוורר בבהאמה. אני לא בחורה של סדרות תקופתיות או של פנטזיה. יש שם פאקינג דרקונים ואנשים שלובשים שריון. תעזבו אותי באמא'שלכם ;)

5. סדרות ששרדתי בהן פרק אחד?

דקסטר. אוקי, אלה היו שלושה פרקים... וגם זה כי ממש התאמצתי להבין מה הקטע אחרי שקיבלתי עליה אינספור המלצות.

וכמובן שיש עוד המון סדרות שפשוט לא התחברתי אליהן- שקרניות קטנות ויפות, אחת שיודעת, נקמה, סקנדל, איש חשוב מאוד... וזה רק מהתקופה האחרונה.

6. סדרות שאהיה חייבת לחזור אליהן?

שובר שורות ובית הקלפים. כי בשתיהן יש כ"כ הרבה עומק, וברור לי שצפייה חוזרת תגלה לי עוד דברים שלא ראיתי בפעם הראשונה. 

תחת ההגדרה הזו נכנסות גם האישה הטובה וסקס והעיר הגדולה, שחזרתי וראיתי מההתחלה ממש לא מזמן. האישה הטובה בגלל העומק, סקס והעיר בגלל האווירה שהיא משרה עלי, שאפשר לחיות חיים מהממים עמוסים בבילויים, הצלחות ומלא מלא נעליים. אה, וגם המפענחת... כי כל כך אהבתי אותה, ואני לא מוצאת סדרת משטרה טובה שתהיה תחליף ראוי.

7. סדרת ילדות אהובה?

טוב, תלוי באיזה גיל. כשהייתי קטנה ממש אהבתי "סדרות של בנים"- כוח וידאו, צבעי הנינג'ה, האופנוברים ממאדים, מי מפחד מהחושך...

בגיל ההתבגרות ממש אהבתי את רמת אביב ג', ורוב הזמן לא הרשו לי לראות אותה [כי בכלזאת הייתי קטנה] מה שרק הוסיף לקסם.

8. סדרות Binge watching אהובות?

בית הקלפים, בלי שום ספק. סיימתי לצפות בעונה הראשונה בתוך יומיים, ואז כשעלתה העונה השנייה חזרתי על אותה טעות, ובמקום להנות ממנה לאורך זמן סיימתי גם אותה תוך כמה ימים.
זה קרה לי גם עם שובר שורות, גיליתי את הסדרה ממש לקראת הסוף, ואז צפיתי בכל העונות ברצף.

9. הסדרה שאני אובססיבית לגביה?

אמממ... זה דיי משתנה ותלוי במה שאני רואה באותו הזמן. כשראיתי את שובר שורות ואיך פגשתי את אמא הייתי אובססיבית לגביהן נורא, עכשיו זה קורה לי קצת עם האישה הטובה.

10. סדרות שאני צופה בהן כעת?

האחות ג'קי, האישה הטובה, המפץ הגדול, בית הקלפים, כתום זה השחור החדש, משפחה מודרנית וחליפות [שכבר מראה סימני גסיסה]. ואני מחפשת בנרות עוד סדרות טובות לצפות בהן.

11. שחקן/שחקנית טלוויזיה אהובים?
ג'וליאנה מרגוליס [אלישה, האישה הטובה] וניל פטריק האריס [בארני, איך פגשתי את אמא]. הם כל כך שונים אחד מהשנייה, אבל יכולות המשחק שלהם מפילות אותי לרצפה.

12. גילטי פלז'ר? 

ריאלטי בישול. אני לא סובלת תוכניות בישול, אבל כשזה מגיע לריאלטי? כמה שיותר, יותר טוב. שיפוץ של מסעדות, גורדון רמזי מבשל עם אסירים, תחרויות קאפקייקס והאהובות עלי- טופ שף ומשחקי השף. אני מוכנה לצפות בהכול, פרט למאסטר שף הישראלית שהפכה להיות מסחטת דמעות דביקה ומשעממת.
אה, כן, וגם מכסחי המיתוסים. כי אין כמו לראות את הצוות שובר את הראש על מבצע פיזיקלי-הנדסי מטורף רק כדי לנפץ איזה מיתוס הזוי עד כדי גיחוך.

13. משפט טלוויזיוני אהוב?

!Challenge Accepted

14. סוף טלוויזיוני שנוא?
אוי, יש כל כך הרבה... מכירות את השלב שבו ממש ברור שלתסריטאים אין יותר מה לכתוב, אבל משום מה כולם מתעקשים למשוך עוד חמש עונות? אז זה מה שקרה לי עם Drop Dead Diva [לא בטוחה איך תרגמו את זה לעברית], סדרה שממש חיבבתי והייתה תמיד קצת מטופשת, אבל לקראת הסוף זה כבר היה בלתי אפשרי.
ו-CSI לאס וגאס, שהייתי מכורה לה במשך עונות, ויש מצב שהיא עדיין נמשכת רק שאני כבר נטשתי מזמן. אותו הכנ"ל גם עם חוק וסדר- פשעים חמורים, ומחשבות פליליות.
והאוס... אוי, האוס. עוד סדרה שאהבתי כל כך, ואת העונה האחרונה פשוט לא יכולתי לראות מרוב שזה היה מזעזע.
וההריגה [The Killing] שהתחילה בצורה כל כך מבטיחה, אבל איפשהו לקראת סוף העונה הראשונה התחילה להסריח, ובאמצע העונה השנייה החלטתי שיש גבול למה שאני מסוגלת לסבול. מפה לשם, אין לי מושג מה קרה בסוף.
אבל אף אחת מהן לא משתווה לסוף של איך פגשתי את אמא. שאותו כן ראיתי, וחיכיתי לו בקוצר רוח. ואני עדיין לא ממש בטוחה שהתאוששתי...

15. זוג טלוויזיוני שנוא?

זה לא ממש זוג, אלא יותר בן זוג- מיסטר ביג בסקס והעיר הגדולה, ופיטר פלוריק באישה הטובה. ואת שניהם משחק כריס נות' הגאון, ובשני המקרים אני לא יכולה לסבול את הדמויות שהוא משחק ולא מבינה למה לעזאזל קארי ואלישה מוכנות לסבול אותו.

16. זוג טלוויזיוני אהוב?

מארשל ולילי, איך פגשתי את אמא. הם מדהימים ביחד, עדיין מאוהבים אחרי כל כך הרבה זמן, מסוגלים לסבול את השגעונות אחד של השני. הם יכולים להיות הכי דביקים ותלותיים בעולם, ומצד שני לתת אחד לשני את הספייס שלו.

17. סוף טלוויזיוני אהוב?

שובר שורות. סדרה גאונית שידעה בדיוק מתי להפסיק- בשיא. לא רגע לפניו ולא שמונה עונות אחריו. והסוף היה כואב, וכל כך מציאותי. בלי לנסות ליפות את המציאות, בלי פתרונות מגוחכים שמונעים את הבלתי נמנע.
גם המפענחת ידעו לסיים את הסדרה כמו שצריך, בשיא, עם סיום הגיוני ולא מתחנף [יחסית].

18. סדרה שמביאה לידי דמעות?

לרוב סרטים וספרים הם אלה שגורמים לי לבכות, למשל קולות מן ההרים של חאלד חוסייני, שגרם לי לבכות בסוף הפרק הראשון, ובמהלך כל הספר פחות או יותר.
אבל אם אתן ממש מתעקשות, אז היו שניים או שלושה רגעים בשובר שורות שגרמו לי לגעות בבכי. אה, כן, וגם סקס והעיר הגדולה גרמה לי לבכות פעם אחת [כשקארי נפרדה מאיידן בפעם השנייה].

19. ה-Bad guy האהוב?

אה, זה קל. וולט וייט בשובר שורות, ופרנסיס אנדרווד בבית הקלפים. פרנסיס הוא הבאד-גיי הקלאסי, בעוד וולטר וייט הוא לחלוטין אנטי-גיבור חנון שהורס כל דבר וכל אחד שנקרה בדרכו.

20. הסדרה האהובה עלי בכל הזמנים?
לא לא, אני ממש מסרבת לבחור אחת כזו ;) אין לי סרט אחד אהוב, אין לי ספר אחד אהוב, וגם לא תהיה לי סדרה אחת אהובה.

אני מקווה שנהניתן מפוסט קצת שובר שגרה [אני יודעת שאני ממש נהניתי לכתוב אותו!]
אני מעבירה הלאה את הטאג לליאן, Freyja's Dream [שכבר תויגה אבל התעלמה בגסות], אלכס, Edenable, השיקסע והעוגיה, the cookie within. ואם אהבתן את הטאג ואתן רוצות גם- ראו עצמכן מתויגות!