יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

הבלוג חוגג שנה


[הערה: הפוסט פורסם במקור בישראבלוג וכל הנתונים נלקחו מישראבלוג]
אני מודה, קצת מוזר לי לגלות שפתאום עברה שנה. לפני שפתחתי את הבלוג היו לי המון תהיות והתלבטויות, ולא הייתי בטוחה שיש לי מספיק ידע וניסיון בשביל להחזיק בלוג, ועם כמות הבלוגים שעוסקים בביוטי לא הייתי בטוחה שיש מקום לעוד בלוג כזה. המחשבות האלה ממשיכות ללוות אותי, והן גם גרמו לי לסגור את הבלוג אחרי חודש וקצת של פעילות. בסופו של דבר זה היה חזק ממני וחזרתי לכתוב, ואני שמחה שעשיתי את זה. אני נהנית מהכתיבה ואני מקווה שאתן נהנות לקרוא ושהבלוג הזה תורם לכן משהו.
אני יודעת שזה נדוש, אבל נראה לי הולם לסכם שנה עם סקירה קצרצרה של מה שהיה כאן בשנה החולפת [החלטתי לוותר על שולחן עם קריסטל בטעם קולה ובורקסים עבשים. בכל זאת, צריך לשמור על הגזרה]

♣ סה"כ התפרסמו 27 פוסטים עד היום [28, אם כוללים את הפוסט הזה], חצי פוסט בממוצע בשבוע. [אני תמיד מקווה לפרסם שני פוסטים בשבוע, אבל לחיים יש תוכניות אחרות בשבילי]
♣ בסה"כ שני פוסטים הגיעו לעמוד הראשי של ישראבלוג- 'פוסט לריסים סוררים' 'ולק עם אג'נדה'.
♣ 'לק עם אג'נדה' זכה להכי הרבה כניסות- קרוב ל-4,000 כניסות במשך חמישה ימים.
♣ הייתי שמחה אם 'איך לקנות איפור' גם היה מגיע לראשי, אבל זה לא כ"כ הצליח.
♣ הפוסט שזכה להכי הרבה תגובות: 'פוסט לריסים סוררים', עם 54 תגובות.
♣ אחריו 'הבלוג לומד ללכת על עקבים' עם 53 תגובות, 'והשיריון שלי' עם 52 תגובות.
♣ בגלל באג באפליקציה אני לא יכולה לבדוק איזה פוסט זכה להכי הרבה לייקים
♣ נכון לעכשיו יש 28 מנויות לעדכונים במייל ועוד 21 בלוגריות מישראבלוג שמנויות על הבלוג דרך אופציית הקבועים.

יש לי רשימה ארוכה של רעיונות לפוסטים [רשימה שרק הולכת ומתארכת כל הזמן], אני מקווה שאני אוכל להוציא לפחות חלק מהם לפועל. כשאני מסתכלת על השנה שחלפה אני מרגישה שלא הספקתי אפילו רבע ממה שרציתי, הרבה בגלל בעיות אובייקטיביות כמו מצלמה סרבנית. עד היום כתבתי מעט מאוד על איפור ונמנעתי כמעט לחלוטין מלפרסם תמונות איפור שלי. אני פרפקציוניסטית, ולכן קשה לי מאוד לפרסם משהו שאני לא שלמה איתו ב-100% [ואיכשהו כל פעם כשאני רואה את האיפור שלי בתמונות אני מרגישה שיכולתי לעשות את זה יותר טוב]. חוצמזה, אני חייבת לשדרג את מברשות האיפור שלי, בגלל שהנוכחיות לא נותנות תוצאה מספיק טובה בעיקר בכל מה שקשור לרוויית הצבע [ככה שרוב התמונות יוצאות מטושטשות ולא ברורות]. יש לי המון רעיונות לפרוייקטים שקשורים באיפור, בין השאר פרוייקט גדול שישלב את פלטת 88 האהובה שלי.
מי שמכירה אותי או קוראת את הבלוג השני שלי יודעת שאני בעוצר קניות רציני כבר כמה חודשים, לכן אין כאן סקירות של מוצרי איפור חדשים.

שנייה לפני הסיום אני מרשה לעצמי להיות קצת רגשנית וקיטשית- תודה לכל הקוראות הנאמנות, תודה על כל התגובות החיוביות. כיף גדול לכתוב לכן, ועוד יותר כיף לקרוא את התגובות שלכן. אני לומדת מכן המון ומקבלת רעיונות חדשים. כל ההשקעה בבלוג לא הייתה שווה את זה בלעדיכן

יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

סגול ומנצנץ


קודם כל אני רוצה להתנצל על ההזנחה של הבלוג. למרות התכנונים לעדכן יותר בסופו של דבר זה לא ממש מצליח לי [זה לא בגלל שאני לא אוהבת אתכן! זה בגלל שמרפי ממש אוהב אותי ומתעקש לשבש לי את התוכניות].
 ועכשיו לענייננו. אוסף הלקים שלי מורכב בעיקר מלקים קרמיים בגווני וורוד ואדום, ובתקופה האחרונה יש לי קצת אוברד-דוז ואני מנסה למצוא אלטרנטיבות. חשבון הבנק המדולל שלי לא מאפשר לי לבצע הזמנות גדולות מחו"ל, לכן כרגע אני מסתמכת על המבחר שיש בארץ [וגם כאן אני משתדלת לא להתפרע ולא לקנות יותר מלק או שניים בחודש].
לפני שבועיים מצאתי במקרה לק שעונה על הדרישות שלי- Golden Rose 220. לק סגול כהה, שימרי ומקסים.

המוצר: לק מס' 220 מסדרת Golden Rose Paris
החברה: Golden Rose
המחיר: תלוי איפה. אני קניתי ב-10 ש"ח בפרפומריה שכונתית, בסניף משולב של המשביר וניו פארם נמכר ב-25 ש"ח לפני מבצע.

המריחה:
הפורמולה עצמה מצוינת, אפשר להסתפק בשכבה אחת עבה אבל לדעתי צריך שתיים בשביל להגיע לגוון עמוק יותר של הצבע ובשביל להגיע לאטימות מלאה.
לבקבוקונים של Golden Rose יש עיצוב מיוחד- הפקק צר ומוארך [אפשר לראות את זה כאן בבלוג של אוקסנה], לכן גם האחיזה במברשת קצת שונה לעומת לקים אחרים. אני אישית אוהבת את זה, אבל כבר קראתי ביקורות נגד העניין. המברשת היא מברשת טיפוסית לחברה, היא מלבנית ומאורכת, בעובי ממוצע, לטעמי נוחה מאוד ומאפשרת שליטה טובה על המריחה.
[תודה לספרנית על הרעיון החכם לצלם את המברשת]
  
> Golden Rose Paris 220 - המברשת

העמידות:
ובכן, פה קבור הכלב. את הלק מרחתי אחר הצהריים, והשתמשתי ב-Mavadry שלי בשביל לייבש אותו. כבר ביום שאחרי ראיתי שהלק התכווץ ונוצר פס לבן מעצבן על כל הציפורניים, שכמובן הלך והתרחב במשך הימים. אני מודה שזו תופעה שרק שמעתי עליה אבל אף פעם לא יצא לי לחוות עד עכשיו, והיא לגמרי מבאסת. בגלל שמדובר בלק כהה כל נסיגה קטנה בולטת, וכבר אחרי שלושה ימים זה היה כ"כ ברור ולא אסטתי. לכן מבחינת עמידות אני לא יכולה לתת ללק הזה יותר מיומיים-שלושה.

בתמונה הזו רואים את הנסיגה המעצבנת מצוין [התמונה צולמה אחרי פחות מ-24 שעות עם הלק]


> Golden Rose 220, מספיק מילימטר בשביל להרוס את הכל :/ 
ההסרה:
למרות הגוון הכהה ההסרה הייתה קלה ומהירה יחסית, בלי מריחות של צבע על העור מסביב [טוב נו, לפחות זה].

לסיכום:
Golden Rose 220 הוא לק סגול כהה שימרי מהמם לדעתי. הגוון הסגול שלו נוטה לגוונים הקרים שאני מאוד אוהבת, אבל השימר נוטה דווקא לגוונים החמים ונותן מעט גוון אדום- השילוב ביניהם יוצא מיוחד מאוד לדעתי. אני עדיין לא בטוחה אם הגוון המקסים, המריחה וההסרה הנוחים באמת מפצים על חוסר העמידות שלו.

ונעבור לחלק האומנותי-


> Golden Rose 220 Swatch




> Golden Rose 220 swatch

מי שעוקבת אחרי הבלוג בוודאי נתקלה בפרוייקט "לק עם אג'נדה". מי שעוקבת אחרי אתרי חדשות בוודאי שמעה על כך שפרסומות של הקמפיין המקורי של עמותת אדי עברו "התאמה" בירושלים ובבני ברק ותמונות הנשים הורדו. הצעד הזה גרם לי לכעס עצום, ובהתחלה חשבתי לבטל את הכרטיס שלי ולהפסיק את הפרוייקט בבלוג. אחרי מחשבה מעמיקה הגעתי למסקנה ששני הצעדים האלה שגויים. אני לא מסכימה עם הצעד הזה של העמותה, אבל האשמים האמיתיים הם קבוצות קיצוניות שמנסות לכפות את דעתן, וכן גורמי אכיפה שמעלימים עין ולא מטפלים בהם. הפסקת הפרוייקט בבלוג נראית לי כמו כניעה לאותן קבוצות, ואני לא מוכנה להיכנע. לכן הפרוייקט החשוב הזה ימשיך, וכך גם תמונות "טמאות" של ידי אישה ימשיכו לעטר את הבלוג, ומי שלא מסוגל להתמודד עם ה"טומאה" הזו יכול לקפוץ לי.

  

יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

איך לקנות איפור?


לקראת השחרור מהצבא החלטתי שאני רוצה ללמוד להתאפר. בסביבה הקרובה שלי לא מצאתי מישהי שמתאפרת ותוכל ללמד אותי ולכן למדתי להתאפר לבד. התחלתי בשיעור איפור במאק שהיה חביב אבל בסיסי ביותר, ולאחר מכן נעזרתי מאוד בפורום איפור בתפוז [זו הזדמנות מצוינת להודות על הידע הרב והביטחון שרכשתי בזכותכן].
כמו כל אדם בתחילת הדרך גם אני עשיתי טעויות, ומצאתי את עצמי קונה מוצרים שאני לא צריכה או שלא מתאימים לי. שתי הטעויות הכי גדולות שעשיתי בתחילת הדרך: 1. קניתי מתוך דחף בלי לבדוק מראש 2. התייעצתי עם דיילות יופי וסמכתי על המידע שהן נתנו לי.
אני לא אומרת שכל הקניות שנובעות מתוך דחף לא טובות או שעזרה מדיילות היופי תסתיים באסון. אבל שני הדברים האלה בהחלט מגדילים את הסיכוי לקנייה גרועה ואני אסביר גם למה-
כשאנחנו קונות בגדים או נעליים אנחנו יכולות למדוד ולנסות אותם בחנות, ולבחון אם הם מתאימים לנו. לעומת זאת, איפור קשה מאוד לבחון כמו שצריך בחנות. קודם כל, הטסטרים מטונפים [אני רצינית- הם מטונפים ומזוהמים, ומומלץ מקסימום לנסות אותם על גב כף היד ובשום פנים ואופן לא על הפנים. הסייג היחיד הוא בחנויות של מאק, שם המאפרים מונחים לחטא את המוצרים ולספק אפליקטורים חד פעמיים. וגם אז- לא לדחוף סתם אצבעות למוצר אלא לבקש מהמוכרים להתנסות]. מעבר לכך- קשה להתרשם מאיפור ב-5 דק'. צריך לבדוק את העמידות שלו ואת התגובה של העור, ובאופן כללי מומלץ לבדוק את המוצר באור יום ולא באור של החנות. מעבר לגבולות ישראל נהוג לחלק דוגמיות, בארץ "דוגמית" היא קצת כמו וולדמורט, אין לומר את שמה. התוצאה היא שאין לנו דרך לשאוב מידע רלוונטי על המוצר בחנות עצמה, ולכן גם לא נוכל לקבל החלטה מושכלת.
הסיבה השנייה היא דיילות היופי. אינספור מילים נכתבו בנושא, רוב דיילות היופי בפארמים הן נציגות מטעם חברה מסוימת, ורובן לא עברו הכשרה מקצועית ומקיפה מספיק. הן לא אשמות בכך, בסופו של יום הן כוח עבודה זול ולחברות אין אינטרס להשקיע בהן מהבחינה המקצועית. התוצאה היא שדיילות היופי לא מבינות מספיק במוצרים שהן מוכרות ולא בהכרח ידעו להמליץ על מוצר שיתאים לך באופן ספציפי, ויש להן אינטרס חזק למכור את מוצרי החברה בין אם הם מתאימים ובין אם לא.

אחרי שנכוויתי כמה פעמים פיתחתי לעצמי כמה הרגלים שעוזרים לי לבחור נכון:
1לוותר על קניות מתוך דחף. אלא אם מדובר במוצר ממש זול, או אם יש לכן מספיק ידע וניסיון להחליט במקום.
2. אם אתן כבר מתייעצות עם דיילות יופי אל תיקחו את הדברים כמובן מאליו. אם אתן רק בתחילת הדרך ולא מבינות מספיק עדיף לפסול אוטומטית את כל מה שהן אומרות. כשיהיה לכן יותר ניסיון תוכלו לסנן בעצמכן את המידע הרלוונטי.
3. אם את רוצה לקנות מוצר כלשהו תבררי מידע מראש. את יכולה להתייעץ עם חברה או לחפש מידע באינטרנט [או גם וגם]. אני ממליצה לא להסתמך רק על ביקורת אחת ולהשתדל לקבל כמה המלצות מכמה מקורות שונים, ויש לזה כמה סיבות. קודם כל, מה שטוב לאחת לא בהכרח טוב לאחרת, וקריאה של כמה ביקורות שונות תיתן לך תמונה יותר מאוזנת. סיבה נוספת היא שכל אחד יכול להתחבר לאינטרנט ולכתוב ביקורת, והביקורת הזו לא בהכרח תהיה מקצועית או איכותית [לצערי אני נתקלת לא מעט בביקורות כאלה]. אם הביקורת אוהדת מדי/שלילית מדי/קצרה ושטחית זה צריך להדליק לך נורה אדומה. במקרה כזה על אחת כמה וכמה מומלץ לחפש עוד ביקורות.
** שני מקומות טובים להתחיל לחפש בהם מידע ולקבל המלצות הם פורום איפור וציור גוף בתפוז, ופורום לקים ועיצוב הציפורניים בתפוז. את רוב המידע שלי אני שואבת משם, ועד היום כל ההמלצות שקיבלתי היו מדויקות להפליא.
*** טיפ חשוב באדיבות דנרה- קחו בעירבון מוגבל את הביקורות שנכתבות בעיתונים, הרבה פעמים מדובר בפרסומת במסווה של ביקורת רצינית. 
4חפשי סווטצ'ים [סווטצ'ים הם דגימה של המוצר, בד"כ על הזרוע או גב כף היד ומטרתם להראות את הצבע והמרקם של המוצר]. קצת קשה למצוא סווטצ'ים של מוצרים ישראליים, אבל אין בעיה עם מוצרים של חברות זרות. מומלץ להשתמש בגוגל, ולכתוב את שם המוצר באנגלית כדי לקבל יותר תוצאות, וכדאי להסתכל על כמה תמונות ולוודא שאכן המוצר המצולם הוא המוצר שחיפשתן.
5חפשי את הפגמים, לא רק את החיובי. כשאנחנו מתלהבות ממוצר איפור כלשהו, יש לנו נטייה טבעית להתמקד בביקורות החיוביות. זו תופעה טבעית לחלוטין שנובעת מהצורך שלנו לקבל חיזוק להחלטות שלנו. אין מוצרים מושלמים, וחשוב לבדוק מראש מהם החסרונות והפגמים של המוצר.
6האם זה רלוונטי בשבילי?? תקראי כל סקירה או המלצה בעיניים ביקורתיות, גם כלפי הנקודות החיוביות וגם כלפי השליליות ותשאלי את עצמך האם המידע רלוונטי בשבילך והאם זה המוצר שאת מחפשת. אם את אוהבת איפור בגוונים סולידיים וטבעיים אל תתפתי לקנות פלטת צלליות צבעונית רק בגלל שכתבו עליה ביקורות מחמיאות.
7תחכי, אל תתפתי לקנות מיד. תני לעצמך זמן להירגע ולשקול את הדברים, לפעמים ממרחק של כמה ימים ההתלהבות ממוצר מסוים תפוג ותביני שאין לך צורך אמיתי במוצר. לפני שאת קונה תוודאי שאין לך כבר מוצר דומה, וכמובן- תחשבי האם המחיר של המוצר סביר מבחינתך או שזו הוצאה גדולה מדי כרגע.
8לא בטוחה? אל תקני. תחפשי עוד ביקורות, תתייעצי, ותתני לעצמך קצת זמן להתבשל עם ההחלטה.

מהרגע שאימצתי לעצמי את צורת ההתנהלות הזו כמות הרכישות המיותרות והמאכזבות צנחה פלאים [לצערי מדי פעם עדיין יש נפילות], ואני מקווה שהשיטה הזו תהיה יעילה בשבילכן

מה הדרך שלכן להימנע מקניות מאכזבות?
תגובות, הערות טיפים ותיאוריות קונספירציה יתקבלו בברכה

יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

החטא ועונשו


לפני כמה ימים נכנסתי לסופר פארם וליד הקופה ראיתי סטנד של לובלו במחיר מיוחד- 12 ש"ח במקום המחיר הרגיל. כבר כמה פעמים התחשק לי לקנות את הגלוס שלהם ולנסות, אבל לא רציתי לשלם עליו 26 ש"ח והחלטתי שהמבצע הזה הוא הזדמנות טובה. הוספתי גם את הגלוס, שילמתי ויצאתי. רק אחרי שעליתי על האוטובוס הסתכלתי על החשבון וגיליתי שמשום מה חייבו אותי במחיר המלא, ולא במחיר המבצע. התעצבנתי, אבל כבר היה מאוחר מדי בשביל לחזור לחנות.

המוצר: CareGloss & Shine
חברה: Labello
מחיר: 26 ש"ח בסופר פארם

יש לליפגלוס צבע וורוד מקסים, עם שימר מוזהב עדין מאוד.
הטיובה עצמה לחיצה, והפתח שלה אלכסוני ומאפשר למרוח את הגלוס ישירות על השפתיים. הפטנט הזה נחמד ונוח, אישית אני כ"כ רגילה לאפליקטור ספוג ואני פחות אוהבת את השיטה הזו.
יש לגלוס ריח מתקתק עדין, הוא מורגש בעיקר בזמן המריחה ונעלם מהר מאוד.

 > Labello CareGloss & Shine
 > Labello CareGloss & Shine

בסווטצ' על היד מתקבל צבע וורוד מקסים ומלא פיגמנטציה:

 > Labello CareGloss & Shine

פה, פחות או יותר, נגמרים היתרונות של המוצר.
הגלוס כמעט ולא מורגש על השפתיים, למרות שמרחתי שתי שכבות עבות. הגלוס בקושי מוסיף צבע לשפתיים, ולא נותן להן יותר מדי ברק. לא הצלחתי לצלם תמונה של השפתיים שלי בלי, אבל תאמינו לי שההבדל ממש לא גדול.
חיסרון נוסף ומשמעותי- הגלוס דביק בטירוף ונותן תחושה ממש לא נעימה על השפתיים. אחרי רבע שעה בערך נמאס לי ממנו סופית והסרתי אותו.


> להיות עם, להיראות בלי :/

רק להשוואה- אני מאוהבת בליפגלוסים של וואו, ויש לי אחד קבוע [זו הטיובה השלישית או הרביעית שקניתי]. אני לא זוכרת את המס' והוא נמחק מזמן, אבל צילמתי את שניהם רק להשוואה. הגלוס של וואו בהיר יותר, אבל הוא מתקבל על השפתיים בצורה יותר בולטת. הוא קצת יותר נוזלי, נותן הרבה יותר ברק, הוא לא כ"כ דביק והוא מצליח לתת קצת לחות לשפתיים, משהו שהגלוס של לובלו לא הצליח לעשות בכלל.

 > Labello CareGloss & Shine , WOW

בשתי התמונות הגלוס העליון הוא הגלוס של לובלו והתחתון של וואו:

  

לסיכום: כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.
הצבע המקסים לא מתקבל בכלל על השפתיים, והגלוס עצמו דביק ומעצבן. המקבילה הזולה של וואו עולה בערך חצי מחיר ונותנת תמורה הרבה יותר טובה.
אני מניחה שזה העונש שמקבלים כשקונים מוצר של תאגיד ביירסדורף [מי שפספסה את השערורייה יכולה לקרוא כאןכאן וכאן]

תגובות, תהיות ותאוריות פילוסופיות יתקבלו בברכה

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...