גם אני מורדת

המניקור הפעם נעשה בעקבות פינת האתגר- רעיון אדיר שהעלתה גולשת בפורום לקים.

בהתחלה קצת היססתי, אבל מהר מאוד חשבתי על רעיון בסיסי למניקור ופיתחתי אותו קצת. לא עשיתי שום דבר דרמטי, אבל בסוף יצא משהו חמוד וצבעוני. למרבה הבושה- זאת הפעם הראשונה שבחרתי לעשות "אצבע מורדת" [=ציפורן אחת נצבעת בגוון שונה מכל השאר].


החלטתי לעבוד עם שני גוונים- הוורוד והכתום ולשלב ביניהם.
הוורוד הוא שיק מס' 287- וורוד כאילו סטנדרטי אבל מגניב ומיוחד לדעתי.
הכתום הוא Golden Rose מס' 213. קניתי אותו בשנה שעברה ועד היום לא היה לי חשק להשתמש בו. במציאות הוא טיפ-טיפה פחות ניאוני ממה שהוא מתקבל בתמונות, הבעיה שהוא לא אטום בכלל וזה דיי ביאס אותי. רשמית הוא עבר להיות לק-פדיקור [אין לי מושג למה, אבל לקים שלא עובדים טוב כמניקור הופכים להיות אחלה פדיקור].
השילוב בין הצבעים לא הספיק לי ורציתי גם לעשות החתמה. לא מצאתי אף דוגמא שתתאים ממש למה שהופיע בתמונה, אז הלכתי על קאפקייקס כי זה נראה לי כמו תוספת ראויה לתה ;) עבדתי עם ערכת ההחתמה של וואו שהיא אחלה, ועם סתם לק לבן ישן ששל שיק קניתי לפני כמה שנים טובות. הוא עדיין לא מספיק סמיך בשביל לתת תוצאה טובה, אבל אני עובדת על זה.
בתור בסיס השמשתי בנייל אנבי של OPI, והמייבש הוא ה-Mavadry של Mavala

> ביד שמאל בחרתי לעשות שתי החתמות, אחת על האצבע והאמה. כדי לשבור את הסימטריה, ביד ימין החתמתי את הזרת ואת האגודל-

> מתנצלת על איכות התמונה, ממש קשה להחזיק את המצלמה רק ביד שמאל ולצלם ;)

מה דעתכן? האם עמדתי באתגר בכבוד?
אם התלהבתן כמוני מפינת האתגר עדיין לא מאוחר להשתתף. יש לכן עד יום שבת, אז יעלה שרשור מיוחד בו כל אחת תוכל להראות מה היא בחרה לעשות בהשראת התמונה.

סקירה בלי אגו: Quick Dry של ג'ייד

יש לי בעיה: מצד אחד אני אוהבת ציפורניים מטופחות, ומצד שני אני לא אוהבת להשקיע בהן. אני לא אוהבת לגזור ולשייף אותן, מעצבן אותי לשבת ולחכות שהסרום יספג, ובעיקר אין לי סבלנות לשבת ולחכות שהלק יתייבש. גם היום כשאני משתמשת במייבש לק באופן קבוע אני עדיין מוצאת את עצמי מתעקשת לעשות כל מיני דברים שנייה וחצי אחרי שסיימתי למרוח את המייבש, ומדי פעם קורות לי תאונות מצערות שפוגמות במניקור המושקע.

יש כמה חברות שמייצרות לקים שמתייבשים מהר [או לפחות מתיימרים לעשות את זה], את חלקם ניסיתי בעבר ולא כ"כ התלהבתי. לפני כמה שבועות קיבלתי לק של ג'ייד מסדרה חדשה של לקים שמתייבשים מהר.

המוצר: לק מס' 20- Chiaparelli Pink מסדרת Crystallic- Quick Dry

החברה: ג'ייד

המחיר: 60 ש"ח

גילוי נאות: קיבלתי את המוצר לסקירה מהחברה

 כמו שאפשר לראות העיצוב של הסדרה החדשה קצת שונה מהעיצוב הרגיל- הכיתוב על הבקבוקון, ובתחתית הפקק נוסף הסמל של ג'ייד. אין הבדל במברשת, היא זהה ללקים הרגילים.

הפורמולה של הלק הזה יחסית דלילה ובחלק מהמקומות המריחה לא הייתה לגמרי אחידה ואני עדיין צריכה להתרגל לדלילות שלו.

גם אחרי שתי שכבות הלק לא אטום לחלוטין, אם מסתכלים מקרוב אפשר לראות את קווי המתאר של הציפורן מתחת ללק. אם מסתכלים ממרחק רגיל הלק נראה אטום לגמרי.

אני מודה ומתוודה, הייתי סקפטית מאוד בנוגע לאיכות של הלק הזה. לא חשבתי שהוא באמת יתייבש מהר והייתי בטוחה שאחרי יום או יומיים הוא כבר יתקלף בחתיכות גדולות כמו שקורה הרבה עם לקים מהסוג הזה. לשמחתי הרבה התבדיתי.

בפעם הראשונה ניסיתי אותו בערך 20 דק' לפני שהייתי צריכה לצאת מהבית, וכבר אחרי 10 דק' התארגנתי ולא ממש נזהרתי על הציפורניים והלק שרד את זה בצורה יפה. זמן הייבוש דומה לתוצאה בשימוש עם מייבש לק אחר, היתרון שאפשר לדלג על השימוש במייבש ולחסוך עוד 2 דק'. זה נראה לי פרקטי במיוחד אם רוצים למרוח לק מחוץ לבית ולא רוצים להיסחב עם יותר מדי עזרים.

אחרי שהלק מתייבש הוא מקבל ברק יפה, אומנם לא כמו עם ה-Mavadry או הסשה ויט, לדעתי הוא דומה מאוד לברק שנותן המייבש של וואו. אני לא ראיתי צורך להוסיף עליו שכבה של טופ מבריק, וזו אני- מכורה לברק.

העמידות שלו היא ההפתעה השנייה. מרחתי אותו על בסיס ה-Miracle Cure של סאלי הנסן שאני לא אוהבת ורוב הלקים שלי לא מחזיקים עליו יותר מיומיים. באופן מפתיע הלק של ג'ייד החזיק חמישה ימים בלי טופ מעל.

המחיר המלא של הסדרה הוא 60 ש"ח, מחיר גבוה מאוד לטעמי. לפני כמה ימים ראיתי את הלקים האלה במבצע של 20 ש"ח, שזה כבר מחיר הגיוני יותר.

בנוסף, יש בסדרה בסה"כ 15 גוונים כרגע, רובם סולידיים מאוד וממש לא מדברים אלי.

אני אשמח מאוד אם ג'ייד יוציאו עוד גוונים בסדרה הזו ויצליחו להוריד את המחיר לרמה סבירה יותר.

 לסיכום: למרות החסרונות הברורים של הלק אני חושבת שג'ייד הצליחו לשחק אותה עם הסדרה הזו, בסה"כ מדובר בלק איכותי.
אני מניחה שחלקכן מרימות גבה ותוהות למה להשקיע בלק שמתייבש מהר במקום לקנות מייבש ולסגור את הסיפור. אני חושבת שמי שמורחת לק על בסיס קבוע וגם משתמשת במחזק על בסיס קבוע לא כ"כ תהנה מהסדרה הזו. לדעתי היא יותר מתאימה לבחורות שרוצות למרוח לק רק לעיתים רחוקות ולא רוצות להשקיע באביזרים משלימים. הסדרה הזו גם מתאימה לנסיעות, אפשר לקחת רק את הלק עצמו בלי בסיס ובלי מייבש ולחסוך קצת סחיבות.
כמו כל מוצר יש כאלה שהוא יתאים להן ויש כאלה שלא, כל אחת צריכה לעשות את השיקולים.

כמיטב המסורת- לק עם אג'נדה

האם כולנו קורבנות אופנה?

לפני כמה ימים נתקלתי בכתבה הזו בה יוני אלקן מפציר בנו שלא להתאפר. מדי פעם אני שומעת דעות שליליות בכל מה שקשור לאיפור וטיפוח ויש כמה טענות-נגד שחוזרות על עצמן באופן קבוע. אני מודה, בעבר גם אני החזקתי בחלק מהטענות האלה, היום כשאני "בצד השני" אני רואה את הדברים אחרת.


הטענה העיקרית נגד גורסת שזו בסה"כ כניעה לתכתיבי החברה, שאנחנו הולכות כמו עדר אחרי איזה אידיאל יופי. האם כל מי שמתאפרת היא בסה"כ קורבן אופנה? ברמה מסוימת כן, רק שהשימוש במילה "קורבן" פשוט לא מתאים כאן. מאוד רומנטי לחשוב שאנחנו אינדיווידואלים מוחלטים, שההחלטות שלנו לא מושפעות בכלל מהסובבים אותנו וכל הבחירות שלנו נעשות אך ורק על דעת עצמנו. בפועל החיים בחברה דורשים מאיתנו לציית לנורמות חברתיות שונות. חלק מהנורמות האלה מחמירות וכבדות כמו האיסור לרצוח או לעבור באור אדום, חלק מהנורמות האלה קלילות יותר ומתייחסות לפרטים הקטנים בחיים כמו נימוסים והליכות.
הנורמות האלה קיימות בגלל שהן מה שמאחד אותנו כחברה, והן הדבר ששומר על הסדר החברתי. יש ביננו אנשים שבוחרים לציית באופן עיוור לכל הנורמות ויש את הקיצוניות השנייה, האנשים שבוחרים ללכת נגד הנורמות באופן עקבי ובעצם מבודדים את עצמם משאר החברה, כאשר רובנו נעים בין שני הקצוות האלה.
חלק מהמוסכמות מתייחסות גם למראה החיצוני, שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. אם בחברה שלנו היה מקובל ללכת רק עם כיסוי לאזור החלציים ולקעקע סימנים שונים על המצח היינו עושים את זה, ואם היה מקובל ללכת רק עם בגדים ארוכים בצבעי שחור ולבן היינו עושים את זה, כי אנחנו רוצים להיות חלק ואין בזה שום דבר רע.
איפור הוא בסך הכול כלי והתוצאה הסופית תלויה באופן השימוש שלנו בכלי הזה.
מה שמוביל אותי לטענה הבאה, שעיסוק באיפור ובמראה החיצוני הוא דבר שטחי. אולי ביקום אוטופי המראה החיצוני לא ישחק תפקיד, אבל בעולם שלנו זה לא המצב. המראה החיצוני שלנו הוא חלק מהרושם שאנחנו משאירים, והרושם הזה חשוב. אנחנו יכולות לבחור שלא לשחק את המשחק, וזה בסדר גמור. אבל אני באופן אישי כן רוצה לשחק את המשחק, או לפחות להשתתף בחלק מהסיבובים.
ואני אחזור על זה שוב- איפור הוא כלי. הוא לא חזות הכל והוא בטח שלא השאיפה הכי גדולה שלנו. הוא כלי שעוזר לנו לפתח את המראה החיצוני, בדיוק כמו שתשבצים הם כלי שעוזר לנו לפתח את החשיבה שלנו. אף פעם לא נדרשתי לוותר על תאים אפורים כדי להשתמש במסקרה, וגם היום אני ממש לא רואה סיבה לוותר על זה. אני יכולה להיות גם אינטיליגנטית ולהתקדם בחיים וגם להשקיע במראה החיצוני שלי. אם נחזור לעניין של הרושם הראשוני- מראה חיצוני מכובד בהחלט יכול לעזור לי להשיג את המטרות שלי.


זו הטענה שסוגרת את הכתבה: "רוצה להרגיש טוב עם עצמך? אני מקבל את זה, אבל האם תמיד יש צורך אמיתי באמצעים חיצוניים כדי להרגיש יפה? אני משוכנע שאם תהיי בטוחה ביופייך האמיתי, לא תצטרכי עזרים חיצוניים. תרגישי יפה, ותהיי יפה בזכות עצמך."
אין ספק שחשוב קודם כל לאהוב את עצמך בזכות מי שאת, ולא בזכות עזרים חיצוניים. כשאת מרגישה יפה וסקסית רואים את זה, בכלל לא משנה אם את בלונדינית או ברונטית, רזה או שמנה, נמוכה או גבוהה. מגיע לך להרגיש טוב עם עצמך בזכות מי שאת. לא רק שהדברים לא סותרים אחד את השני, אני חושבת שהדברים הולכים יד ביד. כשאנחנו שונאות את המראה החיצוני שלנו קשה לנו להתחבר אליו, אנחנו נוטות להתמקד בחסרונות ולהתעלם מהיתרונות. כדי ליצור איפור טוב וכדי להתלבש נכון צריך לדעת להכיר גם את היתרונות וגם את החסרונות. צריך לדעת מה לטשטש, אבל בעיקר צריך לדעת מה להבליט.
עברתי ואני עדיין עוברת תהליך ארוך מאוד להכיר את עצמי ולאהוב את עצמי כמו שאני. חלק גדול מהתהליך הזה קרה בזכות החיבור שלי לאיפור, בזכות חצי השעה הזו בבוקר [או 10 דק', תלוי כמה זמן יש לי] שבה אני יושבת מול המראה ומסתכלת על הפנים שלי ממרחק 20 ס"מ. חצי שעה שכולה מוקדשת לאדם אחד- לעצמי.
מבחינתי איפור לא נועד להיות מסכה, הוא נועד להבליט את מי שאני. הוא עוזר לי להביע את עצמי, הוא עושה לי טוב על הלב. זו אולי קלישאה, אבל היא נכונה לגבי, כי אני באמת מתאפרת קודם כל בשביל עצמי. כן, זה עוזר לי להרגיש טוב עם עצמי ואני לא רואה בזה שום דבר רע.
איפור, כשהוא נעשה נכון, יכול לחולל הבדל עצום ואפשר לראות את ההבדל הזה כאן וכאן [הם אמיתיים לגמרי ולא נוצרו ע"י פוטושופ כמו שאוהבים לטעון] ואפילו בפוסט הזה שפירסמתי, בו אפשר לראות איך אפילו מסקרה יכולה ליצור הבדל גדול.


האם זה אומר שכל אחת חייבת להתאפר? ממש לא. אני אחזור על המסר השחוק של הפוסט הזה, איפור הוא כלי. קחי אותו לאן שאת רוצה, תשתמשי בו איך שנוח לך ורק את יכולה להחליט אם זה מתאים לך או לא. העיקר שתרגישי טוב עם עצמך.