כשבחורה מבולגנת עושה סדר

אני בחורה מבולגנת. לא משנה כמה אני משתדלת, לא משנה כמה אני אוהבת בתים מעוצבים ומתוקתקים כמו במגזין... בסופו של יום אני אסון טבע מהלך בכל מה שקשור לארגון וסידור. למעשה הדרך היחידה שבה אני אשמור על חלל המגורים שלי מסודר, היא אם אני אעבור לגור במקום אחר.
וכל זה לא היה בעיה אם בלאגן לא היה מעצבן אותי כל כך.

בכלל, החודשים האחרונים היו מאוד מבולגנים עבורי, ולא רק מבחינה חומרית [וכן, ככה בדיוק נראית שידת האיפור שלי ביום ממוצע]. זו הייתה תקופה עם המון חוסר וודאות מבחינה אישית ומקצועית, ולא פעם מצאתי את עצמי מסתובבת עם בליל של מחשבות שמתרוצצות לי בראש.
והבלאגן החומרי והנפשי מתיש, מאוד. ולא פעם הוא מונע מאיתנו לראות את הדברים כמו שהם. בנקודה מסוימת החלטתי שהגיע הזמן לעשות קצת סדר. ידעתי שזה לא יהיה קל, וידעתי שאני אצטרך לעשות את זה בדרך שלי, גם אם היא לא בדיוק קונבנציונלית... גם היה לי ברור שחלק מתהליך הארגון ידרוש ממני לוותר על דברים [ולא כולם חומריים].
למעשה השלב הראשון היה לארגן את המחשבות והשאיפות שלי, וגם לוותר על חלק מהם. מבחינה אישית, רומנטית, מקצועית וכלכלית. וכן, גם מבחינת הבלוג. יש הרבה דברים שחלמתי וקיוויתי שיקרו, אבל אם הם לא קרו עד עכשיו... כנראה שזה פשוט לא נועד להיות. וזה בסדר, אני נהנית מהכתיבה כמו שהיא כרגע. אבל הפשרה הכי כואבת הייתה מבחינה מקצועית, כשהבנתי שאני לא אזכה לעבוד בזמן הקרוב במעבדה שחוקרת בדיוק-בדיוק את מה שאני הכי רוצה. ורק אחרי שהצלחתי להתפכח מהחלום הזה, יכולתי למצוא את המקום שהכי מתאים לי כרגע מהרבה בחינות אחרות.
מבחינה חומרית יש לי נטייה להיאחז בחפצים ולא לשחרר. מתוך נוסטלגיה, אמונה שאני עוד אשתמש בהם או סתם עצלנות. גיליתי שהדבר שהכי עוזר לי הוא להשתחרר מרגשות ולחשוב בצורה הכי קרה שאפשר- מתי השתמשתי בחפץ הזה בפעם האחרונה? ברגע שהייתי כנה עם עצמי היה לי הרבה יותר קל להיפטר מדברים.
עדיין לא סיימתי את התהליך הזה, יש עוד הרבה דברים שאני צריכה לעבור עליהם ולהחליט מה יהיה גורלם. אמרתי קודם שאני אעשה את זה בדרך הלא-קונבנציונלית שלי, והבנתי שאני פשוט צריכה לעשות את זה בצעדים קטנים, להתמודד כל פעם עם משהו אחר. ואם זה אומר שעבודה של יומיים תתפרש על פני חודש וחצי, זה סבבה לגמרי מבחינתי. ככה אני נהנית מהתהליך והוא לא מעיק עלי.

ואם נדבר ת'כלס... יש לי המון איפור. ולקים, וקרמים. בגלל שאני בלוגרית וגם בגלל שאני נהנית לקנות ולנסות דברים חדשים.
רוב האיפור שלי מאוחסן בשידת איפור שקניתי באיקאה. כלומר, שולחן מחשב עם מגירה שהוסב להיות פינת איפור.

לצד השולחן יש כוננית עם מדף שמוקדש לדברים שאין להם מקום במגירה או על השולחן. בעיקר צלליות בודדות, סמקים ועוד כל מיני אביזרים כמו מגבת עליה אני מייבשת את המברשות וכו'. בצד שמאל של המדף ריכזתי כמה קופסאות עם מוצרים קוסמטיקה שמיועדים לתרומה.

חלק מהדברים כבר סידרתי לפני כמה שבועות, וחלק קרה תוך כדי הצילומים לפוסט. עברתי על כל הדברים שיש לי, שאלתי את עצמי במה השתמשתי ובמה לא. התבאסתי לגלות שיש כמה דברים שלא השתמשתי בהם כבר יותר משנה [!!] או שבכלל שכחתי שיש לי. מודה שבסוף התהליך לא הצלחתי להיפטר מהכל, יש עדיין כמה דברים שהשארתי מטעמי נוסטלגיה או מתוך כוונה להשתמש בהם בעתיד [למרות שיש סיכוי טוב שזה לא יקרה]. אבל ניפיתי כמות יפה של דברים, ובסך הכול אני מרוצה.
השלב הבא הוא לסדר את מה שהחלטתי להשאיר.

גם כאן אני ריאלית, כבר הבנתי שאם אני כופה על עצמי סידור קפדני מדי אני לא עומדת בו בכלל.
לכן הפשרה הראשונה היא להשתמש בקופסאות, מעמדים וסלסילות, בגלל שהם עוזרים לי לתחום את הבלאגן לאזור מאוד ספציפי.
למשל על השולחן יש סלסילה שמוקדשת לכל מוצרי הניקוי והטיפוח. היא גדושה עד אפס מקום בגלל מזג האוויר המשוגע ובגלל שאני מנסה דברים חדשים, אבל הכול נמצא בתוכה ולרוב אני ממש מצליחה לשמור על זה.
יש גם כמה מוצרים שלא מצאתי להם מקום מוגדר, אבל אני משתמשת בהם על בסיס יומיומי. אני יודעת שאני אתעצל להחזיר אותם למגירה כל יום, ולכן התפשרתי עם עצמי והשארתי אותם כמו שהם. אני כן משתדלת להשאיר את מרכז השולחן פנוי, כדי שיהיה לי מקום לפלטות או דברים אחרים שאני צריכה כשאני מתאפרת.

יש לי שני כלים שמוקדשים למברשות ועפרונות. בפועל יכולתי להסתפק רק באחד מהם [הגדול יותר], אבל אני אוהבת את שניהם מאוד ואין לי שימוש אחר עבורם.
כדי להחזיק את המברשות במקום מילאתי את שני הכלים בחתיכות זכוכית שקניתי באיקאה [אי שם במחלקת גינון או משהו כזה]. אפשר להשתמש גם באבנים קטנות, חרוזים ואפילו פולי קפה לא טחונים.
היתרון הוא שכל המברשות נגישות על השולחן והצורה שלהן נשמרת. החיסרון הוא שהן צוברות אבק במהירות ואני חייבת להקפיד ולנקות אותם כל שבוע.

עוד פטנט נחמד הוא מעמד לשפתונים. את שלי הזמנתי מאיביי בפחות מ-20 ש"ח מהמוכר הזה.לא בדיוק הפלסטיק הכי איכותי בעולם, אבל זה מספיק טוב ואני לא צריכה יותר מזה. היתרון הוא שכל השפתונים נמצאים לי מול העיניים ואני לא שוכחת מהם, מצד שני כמובן שהם תופסים המון אבק.

כל הקטע של מעמדים וארגוניות איפור ממש תופס תאוצה בזמן האחרון, ויש לא מעט אלטרנטיבות בטווחי מחירים שונים. סקירה של כמה ארגוניות מגניבות תוכלו לראות בסרטון-סקירה של שרית [שהיא מלכת הסדר והארגון בעיניי]. ואני ממליצה גם על קבוצת מכורי אחסון וארגון של That Glam Gal, יש שם המון רעיונות אדירים לאחסון.
בין השאר ביוטיקייר התחילו למכור כמה ארגוניות איפור זולות, וקיבלתי אחת מהן לסקירה.

אני חושבת שיש ארבעה דגמים שונים, זה ספציפית מגיע בקופסא ירוקה ועולה 30 ש"ח. הפלסטיק נראה עבה ואיכותי.
אני לא לגמרי בטוחה לגבי החלוקה של הארגונית הזו, כי מצד אחד היא דיי גדולה, מצד שני רוב השטח שלה מוקדש לשפתונים.

ראיתן קודם עד כמה סלסילת הקוסמטיקה שלי גדושה ;) אז הבנתי ישר שהגודל של הארגונית הזו לא כ"כ יתאים לי. אבל אני לא ממש מקרה מייצג, ולכן בחרתי כמות הגיונית של מוצרים ורציתי לראות מה יצליח להיכנס. יש מקום למי פנים, מסיר איפור, קרם פנים ומייקאפ. בצדדים מיקמתי מברשות ועפרונות, ובתאים של השפתונים קצת גיוונתי וראיתי שאפשר להכניס גם מסקרה ופריימר לעיניים.
אז בסה"כ זה אחלה פתרון זול, קצת חבל שהמקום לא מנוצל אחרת... למשל אם חלק מהתאים היו רחבים יותר אפשר היה להכניס פנימה גם לקים או דברים אחרים. ברוח הפוסט הארגונית הועברה אחר כבוד לאחותי, שמחזיקה בכמויות איפור הרבה יותר שפויות ממני.

ואם כבר הזכרתי לקים... הם הפכו להיות חלק משמעותי מאוד באוסף האיפור שלי. אם בעבר מגירה אחת הספיקה לי, היום זה כבר ממש לא המצב. כל הלקים שלי מאוחסנים בשידת אלכס שנרכשה באיקאה, וכרגע יש שתיים וחצי מגירות שמלאות בלקים ובכל האביזרים שמסביב. וגם זה אחרי שמיינתי והוצאתי החוצה כמות יפה של לקים שאני כבר לא אוהבת ולא צריכה. החלק הכי פשוט היה לסדר את המגירה של הלקים הרגילים, החלטתי למיין אותם לפי מותגים ולסדר בשורות. כדי לשמור על המגירה מסודרת, ובעצת קבוצת מכורי אחסון שמתי בתחתית של המגירה משטח מונע החלקה מאיקאה- זה מין פלסטיק מחוספס שמיועד במקור למגירות מטבח וכדומה [אפשר לרכוש גם בחנויות זולות כמו מקס-סטוק]. הוא עושה עבודה סבירה, אבל הוא באמת מתאים יותר לכלי מטבח, צנצנות וכו' ופחות לבקבוקי לק קטנים.
אז העניין הזה עדיין לא פתור לגמרי, ואני עדיין צריכה לעשות סדר רציני במגירה וחצי שנשארה לי, שמלאה בעיקר בלקים להחתמות ואביזרים שונים. ניסיתי כמה דברים עד עכשיו אבל אני עדיין לא מרוצה.

יש חלקים של התהליך שחסכתי לכן, למשל דברים שהעפתי לפח או שמתי בצד כדי למסור. בעיקר בגלל שאני מתביישת בכמויות של הדברים שאגרתי ואני פשוט לא צריכה. אז נכון שאני בלוגרית וזה תחביב, וברור שיש לי יותר איפור מה"בחורה הממוצעת" [אם אפשר לקרוא לזה ככה]. אבל יש לי אנטי לאוספי איפור ענקיים, אני חושבת שיש בזה משהו קצת חזירי וממש לא נעים לי לראות כמויות של דברים שבסופו של דבר יתקלקלו ויעופו לפח. כמובן שזו הדעה האישית שלי, אני לא באה לחנך או להטיף מוסר, כל אחת צריכה לעשות מה שטוב לה :)
וזה בדיוק המקום  להמליץ על קבוצת Project Pan- קבוצת הגמילה מקניות איפור, שנתנה לי את ההשראה לא רק לארגן את האוסף שלי אלא גם לצמצם את הכמויות. כי אני באמת לא צריכה כל כך הרבה...

ואם אתן כמוני ולא אוהבות להעיף לפח מוצרים טובים ושמישים, יש המון דברים שאפשר לעשות איתם [כמובן בתנאי שהמוצרים טובים, בתוקף ושאפשר לחטא אותם]:
1. למסור לקרובות משפחה או חברות.
2. למכור או להחליף- יש בפייסבוק כמה קבוצות שמוקדשות בדיוק למטרה הזו. החלפה/מכירה של איפור אני אוהבת לעשות דרך שתי קבוצות- גלוס וסוואפ'נ'שופ. יש גם קבוצות שמיועדות לבגדים, אקססוריז, חפצים אחרים וכו'.
3. למסור לאנשים זרים- גם למטרה הזו יש קבוצות פייסבוק, אבל לי יש פינה חמה בלב למערכת של פרויקט אגורה. נרשמים, מפרסמים מודעה ומחכים שמישהו יבוא לקחת.
4. לתרום- יש המון עמותות ומוסדות שישמחו לקבל תרומות של איפור ומוצרי קוסמטיקה.
אחד הפרויקטים האלה הוא "תעבירי את זה הלאה", במסגרתו אוספים תרומות של מוצרי קוסמטיקה ומעבירים אותם לעמותות שונות הזקוקות להם. עוד מידע ופרטי יצירת קשר אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק של הפרויקט.
פרויקט מקסים נוסף הוא "החצר הנשית", שפועל בכמה מקומות בארץ ומיועד בעיקר לנערות ובחורות בגילאי 13-25, במטרה להעצים ולתמוך בהן. אני בקשר עם החצר הנשית בחיפה, והן ישמחו לקבל תרומות של מוצרי קוסמטיקה- איפור, טיפוח, לקים וכו' [לא רק בחיפה, אלא בכל הארץ]. בחלק התחתון של האתר יש פרטי יצירת קשר של כל אחד מהמקומות, בסוף הפוסט אני אצרף את כתובות המייל של כל מקום ומקום.

ואם כבר נגעתי בעניין התרומות... יש עוד עמותות שישמחו לקבל תרומות של מוצרים אחרים שלא קשורים לאיפור. הרשימה היא אינסופית כמעט, אז אני אפרט רק כמה מקומות בודדים שאני מעריכה את הפעילות שלהם.
סיפור חוזר- עמותה שמעודדת שימוש בספרים יד שנייה, וגם עוסקת בשיקום תעסוקתי. הם ישמחו לקבל תרומות של ספרים, וחוץ מזה אפשר לרכוש באתר ובחנויות שלהם מגוון ענק של ספרים ב-20 ש"ח בלבד.
חברים לרפואה- אוספים תרומות של תרופות, בעיקר של תרופות יקרות שהמטופל לא זקוק להן יותר, ומפנים אותן לאנשים שכן זקוקים לטיפול. כמובן שיש פיקוח על כך שהתרופות בתוקף ועל כך שהתרופות יופנו לאנשים שבאמת זקוקים ויש להם מרשם וכו'.
אקומיוניטי- עוד פרויקט מדהים שמשלב העסקה של אנשים בעלי צרכים מיוחדים. הם עושים מגוון של פעילויות, אבל בין השאר תיקון והשמשה של מוצרי אלקטרוניקה או מחזור שלהם.

לצערי אין לי כרגע שמות של עמותות שישמחו לקבל תרומות של כלי בית, רהיטים, בגדים, צעצועים וכו'...

וככה נראית פינת האיפור שלי לפני ואחרי... זה לא בדיוק סדר פדנטי, זו לא בדיוק שידת איפור שתהפוך להיות ויראלית בפינטרסט, אבל זה מספיק טוב בשבילי.
אני מקווה שנהניתן, ואני מקווה שהצלחתי לתת לכן רעיונות פרקטיים לארגון וסידור. טיפים ורעיונות מגניבים תמיד יתקבלו בברכה, אז אל תתביישו לשתף אותי בתגובות ;)

** רשימה של החצרות הפועלות ברחבי הארץ, וכתובת מייל ליצירת קשר-
החצר הנשית בחיפה: בן יהודה 29 (שכונת הדר). shani@hatzer.org.il (שני) החצר הנשית בנתניה: שפרינצק 33. avigailhs@gmail.com (אביגיל) החצר הנשית ביפו: הבעש"ט 35 hatzer. JAFFA@GMAIL.COM (יעל)
החצר בקרית מלאכי: השומרון פינת שבזי השניה. jivan.sudipo@gmail.com (סודיפו)