מכירות את הדבר האחד הזה, שהוא כל כך קטן ומטופש אבל גורם לנו להרגיש חסרות ביטחון? זה יכול להיות צלוליטיס או כפות רגליים גדולות, ואפילו ביזארי כמו הגודל של הזרת בהשוואה לאגודל.
במקרה שלי... שילוב מופלא בין גנים פולניים למרוקאים הוליד גוון עור בהיר ושיער שחור. יותר מדי ממנו, למען האמת. לפני שהגעתי לגיל שבו אפשר להתחיל [ללכת לקוסמטיקאית, כמובן] צחקו על הגבות המחוברות שלי [יותר כמו גבה אחת, אבל מי סופר]. למרות שעברו 17 שנים מאז אני עדיין מרגישה לא בנוח לדבר על זה, ועכשיו אני גם מרגישה קצת זקנה וזה בכלל מוזר.
נראה לי שבאופן גורף שיער גוף זה משהו שאנחנו לא אוהבות לדבר עליו, ומתלבטות לבד אם להתענות בשעווה או לגלח פעם ביומיים. זה באמת יותר אסתטי להסיר? זה באמת יותר פמיניסטי להשאיר?
