יום שבת, 3 בנובמבר 2012

סקירה: אייליינרים של ג'ייד ומייבלין ניו יורק


מה עושה בלוגרית שהדייט שלה הבריז לה ברגע האחרון? יושבת מול המחשב בבוקסר וגופייה, עם איפור מלא ולק שנדפק קצת בקצוות [מיהרתי להיכנס להתקלח והלק לא התייבש לגמרי]. עדיף עשרות מונים על גרסת הרווקה הזקנה ו-257 החתולים.
אם תהיתן איך זה קשור לנושא הפוסט, זה לא קשור. סתם אנקדוטה קטנה והזויה מחיי היומיום שלי [ואם במקרה אתן מכירות איזה גבר חתיך, אינטיליגנט עם חוש הומור בריא שמסוגל לסבול קריזות של בלוגרית ביוטי, תרגישו חופשי לשלוח אותו אלי. אני כבר אתייחס אליו יפה]
ולענייננו- אייליינרים. זו כנראה טכניקת האיפור הכי מסובכת, ומהניסיון שלי הבנתי שבשביל להגיע לתוצאות טובות צריך שילוב בין טכניקה, תרגול, מברשת טובה ואייליינר עם פורמולה טובה. אני מקווה להתייחס לזה בהרחבה בהזדמנות [בנתיים תסתפקו במדריך המעולה של טל]. אני עדיין מחפשת אחרי מברשת האייליינר המושלמת בשבילי, בנתיים מצאתי כמה אייליינרים טובים.
Eyestudio Lasting Drama Gel Liner
החברה: Maybelline New York
המחיר: 90 ש"ח בארץ [ממליצה לחכות למבצעים]

את הג'ל-ליינרים האלה קניתי אחרי שקראתי אינספור המלצות וסקירות [בין השאר כאן כאן וכאן].
הג'ל-ליינרים של מייבלין מגיעים בתוך קופסיות זכוכית קטנות וחמודות, עם מכסה מתכתי. הקופסיות עצמן נוחות לעבודה, החיסרון שהן אטומות יחסית ולא ניתן לראות מבחוץ באיזה גוון מדובר [לי גם יש נטייה לשכוח אותם פתוחים, אבל נעזוב את זה כרגע].
רכשתי שני גוונים, את השחור מס' 01, וחום-אדמדם ומעט שימרי מס' 02. המרקם של שניהם רך ונוח לעבודה, ושניהם פיגמנטיים מאוד. הם מתייבשים יחסית מהר, לכן מומלץ לעבוד מהר.
העמידות שלהם מצוינת, ואפשר להשתמש בהם גם לתיחום עליון וגם לתיחום תחתון במעקה הריסים [קו הדמעות]. אני משתמשת בליינר החום על בסיס יומיומי לתיחום תחתון, וזה המוצר היחידי שמצליח איפה שכל עפרונות העיניים העמידים נכשלו. הוא מחזיק עלי בכיף 7-8 שעות בלי לדהות, באחד הימים גיליתי שאריות אחרי יום ארוך של 18 שעות. בפעמים הספורות שנאלצתי להגיע לת"א בקיץ, גיליתי שהלחות התל-אביבית הצליחה להכניע אותם ולגרום לתיחום התחתון לנזול, התיחום העליון נשאר ללא פגע.
כל הג'ל-ליינרים מהסדרה מגיעים עם מברשת קטנה וסימפטית. השתמשתי בה למשך תקופה מסוימת והסתדרתי איתה יפה. היא לא מדהימה וקשה להגיע איתה לתוצאות דקות ומדויקות, אבל אם אתן לא מתאפרות הרבה ולא רוצות להשקיע במברשת, בהחלט הייתי שוקלת לנסות לעבוד איתה בהתחלה. היום אני משתמשת בה מדי פעם לתיחום תחתון [כשאין לי אף מברשת אחרת נקייה].
מעצם היותו מוצר עמיד, ההסרה שלו לא הכי נוחה. ממליצה לעבוד רק עם מסיר איפור דו-פאזי טוב.

בתקופה האחרונה העליתי מספר מראות איפור ששילבתי בהם את הג'ל-ליינרים האלה בצורה כזו או אחרת.
 למעלה: ג'ל-ליינר מס' 02, למטה מס' 01.
החום מעט בהיר יותר ועם מעט שימר, ותת גוון אדמדם. השחור כבד וכהה יותר.

Idyllic- Long Lasting Eyeliner
החברה: ג'ייד
המחיר: 90 ש"ח לפני הנחות
* האייליינר הכחול התקבל לסקירה
לפני מספר חודשים ג'ייד השיקו סדרה של אייליינרים נוזליים עמידים, כל אחד מגיע בשפופרת עם מברשת רכה ודקה.
יש בסדרה שבעה גוונים בסה"כ, שניים סטנדרטיים- שחור ואפור, והשאר צבעוניים וייחודיים יותר.
אני קיבלתי לסקירה את מס' 13- Royal Blue, וכ"כ התלהבתי שרכשתי את מס' 16- Metal Green. שני האייליינרים שברשותי פיגמנטיים מאוד ונמרחים בקלות. אני לא התלהבתי מהמברשת המובנית, התקשיתי מאוד לשלוט על כמות החומר שיוצאת ועל הדיוק בהנחה. במקום זה אני משתמשת במברשת אייליינר חיצונית. בהתחלה זה קצת הציק לי, אבל היום יותר נוח לי לעבוד עם מברשת חיצונית שאני בוחרת.
המרקם של האייליינרים דיי סמיך והם מתייבשים מהר, לכן אני ממליצה לעבוד במהירות, אחרת קשה לעשות תיקונים וגם קשה להמשיך ולעבוד עם המברשת.
לגבי העמידות- כשג'ייד אומרים עמיד, הם מתכוונים לזה בשיא הרצינות. האייליינרים האלה שורדים מקלחת בלי לזוז מילימטר, וגם אז אני עדיין צריכה להתאמץ להסיר אותם. השמועות אומרות שהם ישרדו גם מסיבת בריכה... שזה יתרון אם את מחפשת משהו סופר-עמיד, וחיסרון כשאת חוזרת בלילה מותשת ורק רוצה לעוף לישון. גם כאן, חייבים מסיר איפור איכותי.
הראיתי בעבר איפור עיניים בשילוב עם הליינר הכחול.
לשניהם יש גימור מבריק, שפחות בא לידי ביטוי באיפור עצמו.
למעלה: 13- Royal Blue
למטה: 16- Metal Green

לאחרונה השקתי פינה חדשה של סקירות קצרצרות. זה יהיה המקום שלי לכתוב כמה מילים על מוצרים שלא יקבלו פוסט מלא, או על מוצרים שאני עדיין בודקת. את הכיף הזה תמצאו בעמוד הפייסבוק של הבלוג.


יום שבת, 27 באוקטובר 2012

סקירה בלי אגו: סמקים של קרליין

בתור בת של מעצב גרפי, מגיל אפס אני נחשפת למונחים כמו טיפוגרפיה, למינציה והעתקי שמש. ובתור בת למעצב גרפי פרפקציוניסט, אני נוטה לשים לב לעבודות עיצוב שונות. זה טבוע בי כ"כ חזק, שאפילו ב-3 לפנות בוקר אחרי ערב של שתייה והוללות אני מוצאת את עצמי מסתכלת על שלט חוצות ענקי ותוהה איך אף אחד לא שם לב שהפוטושופיסט עשה עבודה מזעזעת.
לעומת זאת אני נהנית להסתכל על עבודות עיצוב טובות, והמיתוג מחדש של קרליין גורם לי לקריאות התלהבות בלתי נשלטות. קרליין היו ידועים בעברם בתוך חברת איפור זולה ובינונית, שהפסיקה להיות רלוונטית מעבר לגיל 18.
פתאום החליטו לעשות שם מהפך רציני, ובמקום מוצרים עם עיצוב מפוקפק אנחנו מקבלות ליינים של מוצרים עם עיצוב אלגנטי, לבן ומינימליסטי. לצד השינוי העיצובי החברה עוברת תהליכים חיוביים מאוד מבחינת ריענון המוצרים. הרבה מוצרים עברו שדרוג ושיפור, מוצרים גרועים נעלמו, ולצד זה החברה השיקה כמה וכמה סדרות חדשות שזכו לביקורות חיוביות [בין השאר שפתוני ספארקס וקולור קוד, ליין הלקים וכו'].

סמקים מסדרת Color Blush
החברה: קרליין
המחיר: 109.99 ש"ח לפני הנחה [רוב הזמן ניתן למצוא את מוצרי החברה בהנחה]
כל סומק מכיל 5 גרם
* המוצר התקבל לסקירה

הסדרה מכילה עשרה סמקים שנעים מגוונים וורודים לחומים וכתמתמים. בחלק מהסמקים ניתן להשתמש גם בתור ברונזר להצללות.
כל אחד מהסמקים מגיע באריזה לבנה מלבנית, שמכילה בנוסף לסומק גם מראה גדולה יחסית ומברשת קטנה. שם הסומק מצוין בתחתית הקופסא.
לצד ההתלהבות שלי מהעיצוב של הקופסא, אני קצת פחות מתלהבת ממנה ברמה הפרקטית מאחר והיא יחסית גדולה ומסורבלת. הסומק עצמו נמצא בתוך פאן מלבני שתופס רק כמחצית משטח הקופסא, והחצי השני מוקדש למברשת סומק קטנה. באופן אישי אני לא מתלהבת ממברשות שמגיעות עם צלליות וסמקים, מאחר והן קטנות ולא נוחות לעבודה. מצד שני בשביל מישהי שכמעט ולא מתאפרת, זה חוסך רכישה של מברשת [ועדיין הייתי ממליצה לזנוח את המברשות האלו ולהשקיע במברשות נפרדות].
בנוסף, האריזה אטומה לחלוטין, וכדי לדעת באיזה גוון מדובר צריך לפתוח את הקופסא או להפוך אותה. למי שמחזיקה רק סומק אחד זו לא בעיה, לי כרגע יש ארבעה כאלה במגירה וזה קצת מסבך את העניינים בבוקר.
מעבר לבעיות הפרקטיות, הסמקים עצמם איכותיים מאוד. הם רכים וקל לאסוף חומר עם המברשת, אבל הם לא נוטים להתפורר. מבין הארבעה שיש לי לסומק מס' 07 יש פיגמנט פחות חזק, אבל שלושת האחרים עשירים בפיגמנט. אני ממליצה לעבוד איתם מאוד בזהירות [בעיקר אם אתן בהירות כמוני]. באופן עקרוני מומלץ להתחיל לעבוד עם כמות קטנה של חומר ובמידת הצורך להוסיף עוד, מאשר להניח כמות גדולה מדי ולנסות לשווא לטשטש את הכול.
אני לא נתקלתי בכלל בבעיה של עמידות, הם שרדו איתי ימים ארוכים ומיוזעים [כמובן על בסיס של מייקאפ עם פידור מעל].
* לחיצה על התמונה תגדיל אותה
כמו יתר המוצרים של קרליין, גם הסמקים לא נוסו על בעלי חיים.
 קיבלתי לסקירה ארבעה סמקים: [משמאל לימין בכיוון השעון]
01 - Baby Blush, וורוד בהיר וקר [השמאלי הקיצוני בתמונה העליונה]
04 - China Rose, וורוד אדמדם ומעט כהה יותר [נמצא במרכז התמונה, מימין ל-01]
07 - Natural Blush, חום בהיר וקר [נמצא בחלק הימני העליון]
08 - Ginger Honey, שמו בהחלט הולם אותו, חום כהה יחסית עם נטייה לכתמתמות [מצד ימין למטה]

באופן אישי אני לא אוהבת סמקים חומים, לכן שני הוורודים משמשים אותי על בסיס יומיומי כמעט.
בד"כ אין לי כוח להשקיע בהצללות ואני גם לא הכי טובה בזה. במקרים הנדירים שבהם מתחשק לי להשקיע קצת יותר אני משתמשת דווקא ב-07 להצללות, מאחר והוא בהיר וקר עם פיגמנט פחות חזק יותר קל לי לעבוד איתו בלי לקבל מראה ליצני.
ל-08 לא כ"כ הצלחתי למצוא שימוש.

לטובת הסווטצ'ים הנחתי את הסמקים על הזרוע בלי בסיס מתחת. בחרתי להניח אותם עם מברשת טשטוש כדי שתראו את הגוון ואת האיכות של הפיגמנט, אבל גם תקבלו מושג איך הסומק נראה כשמטשטשים אותו.
בכל התמונות הסמקים מסודרים בסדר עולה מימין לשמאל בהתאם למספרים ולגוון: 01, 04, 07 ו-08.

אשמח לשמוע את דעתכן. שבוע טוב :)

 

יום שישי, 19 באוקטובר 2012

סקירה: שלושה לקים וורודים

אי שם בתחילת דרכי בעולם הלקים, סירבתי לקבל כל לק שהוא לא וורוד חצי שקוף. פסגת השאיפות שלי הייתה למצוא את לק הבסיס המושלם לפרנץ' מניקור.
הרבה אציטון זרם פה מאז, הטעם שלי התפתח והיום אני מחפשת בעיקר לקים צבעוניים ודומיננטיים. כמה שיותר דרמטי, ככה זה יותר עושה לי את זה.
רצה הגורל ובזמן האחרון נחתו אצלי ארבעה לקים וורודים, שפעם היו סוחטים ממני קריאות שמחה.

לייף 323 / ג'ייד 451 Metallic Copper
* התקבלו לסקירה

שני הלקים יצאו כחלק מקולקציות הקיץ של שתי החברות. מדובר בלקים וורודים בהירים ושימריים, עם גימור פנינתי משהו. שניהם הגיעו אלי בהפרש של יומיים בערך, והם זהים לחלוטין, לכן אני מתייחסת לשניהם במקביל.
הפורמולה של שניהם דלילה יחסית, וגם אחרי שתי שכבות הם לא אטומים לגמרי. בנוסף, אני קצת הסתבכתי עם המריחה שלהם, וגם אחרי הייבוש רואים סימני מריחה על הציפורן.
ההבדל בין הלקים הוא במברשות. המברשת של ג'ייד צרה וארוכה, המברשת של לייף מלבנית ושמנמנה:
זה גוון שבעבר הייתי מאמצת בחום, אבל היום הוא לא עושה לי את זה בכלל, אבל בטח יעשה טוב לאלו מכן שמעדיפות גוונים סולידיים.
בשני הסווטצ'ים רואים את הלק של לייף על הזרת והקמיצה, ואת הלק של ג'ייד על האמה והאצבע:
וחלילה מלדלג על לק עם אג'נדה...

ג'ייד מס' 19- Rose Ashes, מסדרת ה- Quick Dry
* התקבל לסקירה

אחרי שנרגעתי מהגימור הפנינתי, עברתי לבדוק לק נוסף מסדרת הייבוש המהיר של ג'ייד- לק וורוד בהיר בגימור קרמי. בעבר התלהבתי מלק אחר בסדרה, אבל הפעם נשארתי דיי אדישה. הפורמולה שלו דלילה מאוד והמריחה לא נוחה. נאלצתי למרוח שלוש שכבות כדי להגיע לרמה סבירה של אטימות, ועדיין יש אזורים שנשארו לא אטומים. וכמובן ששלוש שכבות של לק לא מתייבשות כ"כ מהר, מה שהורס את הקטע המגניב של הלק :/
לא מדובר בוורוד מיוחד ויש עוד אלף כמוהו, אבל עדיין מדובר בגוון חמוד ונעים לעין.

CND- Muddy Rose
ולבסוף- הקרם דה לה קרם, הדובדבן שבקצפת. אחרי כמה אכזבות וורודות, התנחמתי באחד הלקים האהובים עלי ביותר. רכשתי אותו מזמן יד-שנייה, ועם הזמן הוא התחיל להסמיך והפך להיות מסכן. לפני כמה שבועות הזמנתי לקים מטראנסדיזיין, והרגשתי שיהיה פשע לא להזמין אותו שוב. וכך הלק הזה נכנס לספרי ההיסטוריה בתור הלק הראשון שקניתי בפעם השנייה.
שמו הולם אותו ביותר, לק וורוד בוצי ומלוכלך. וזה הקסם שלו, גוון סולידי אבל כ"כ מיוחד. הפורמולה סבירה ואני אוהבת את המברשת הצרה של CND. העמידות שלו בינונית, כבר אחרי יומיים התחילה נסיגה בקצוות.
הלק הזה כיכב בפוסט הראשון של לק עם אג'נדה.

ואיך אפשר לכתוב על צבע וורוד, בזמן חודש אוקטובר, ולא להתייחס לסרטן השד?

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...