מכירות את זה שמשהו מעסיק אתכן בקטנה, ופתאום הוא נמצא בכל מקום?
זה בדיוק מה שקרה לי.
כבר תקופה ארוכה שאני מסתכלת על אוסף האיפור שלי ברגשות מעורבים. מצד אחד זה כיף שיש הרבה כי אני אוהבת לקנות, אני אוהבת לאתגר את עצמי ולנסות שילובים חדשים, אני אוהבת להתנסות בהרבה מוצרים ולכתוב סקירות. ומצד שני, זה כבר באמת ברמה של "אוסף", לכל דבר ועניין.
בשבילי איפור זה לא רק משהו שעושים 5 דקות בבוקר או לפני אירוע אלא זה תחביב- להתאפר, לצלם, לכתוב, לצפות בסרטונים ולקרוא בלוגים. לא פעם זה מגרה את הרצון לקנות עוד משהו, לנסות עוד משהו חדש. וכמובן שיש מוצרים שנשלחים אלי לסקירה, ולא תמיד יש לי שליטה על הכמות.
ככה או ככה, כשאני מסתכלת על חברות שלי [זתומרת, חברות שלא כותבות בלוג ולא סובלות מאותה התמכרות] אני מבינה שהכמויות שיש לי ממש לא פרופורציונליות בהשוואה לבחורה הממוצעת. גם ברור לי שאני לא מנצלת את כל האיפור שיש לי ב-100% ובצורה שווה, ויש דברים שפשוט שוכבים במגירה רוב הזמן.
זה בדיוק מה שקרה לי.
כבר תקופה ארוכה שאני מסתכלת על אוסף האיפור שלי ברגשות מעורבים. מצד אחד זה כיף שיש הרבה כי אני אוהבת לקנות, אני אוהבת לאתגר את עצמי ולנסות שילובים חדשים, אני אוהבת להתנסות בהרבה מוצרים ולכתוב סקירות. ומצד שני, זה כבר באמת ברמה של "אוסף", לכל דבר ועניין.
בשבילי איפור זה לא רק משהו שעושים 5 דקות בבוקר או לפני אירוע אלא זה תחביב- להתאפר, לצלם, לכתוב, לצפות בסרטונים ולקרוא בלוגים. לא פעם זה מגרה את הרצון לקנות עוד משהו, לנסות עוד משהו חדש. וכמובן שיש מוצרים שנשלחים אלי לסקירה, ולא תמיד יש לי שליטה על הכמות.
ככה או ככה, כשאני מסתכלת על חברות שלי [זתומרת, חברות שלא כותבות בלוג ולא סובלות מאותה התמכרות] אני מבינה שהכמויות שיש לי ממש לא פרופורציונליות בהשוואה לבחורה הממוצעת. גם ברור לי שאני לא מנצלת את כל האיפור שיש לי ב-100% ובצורה שווה, ויש דברים שפשוט שוכבים במגירה רוב הזמן.