השעה עכשיו חצות וחצי, ואני סובלת מנדודי שינה, צרבת וגב תפוס. משום מה דווקא המוד הגריאטרי הזה גורם למוזה שלי לעבוד שעות נוספות.
השתתפתי היום באירוע בלוגריות של חברת Antonym. בדרך כלל אני לא כותבת על האירועים עצמם בגלל שלא מעניין לי לכתוב עליהם, ובדרך כלל אני מעדיפה לחכות כמה שבועות לפני שאני בכלל מתייחסת למוצרים חדשים בגלל שאני צריכה את הזמן להתנסות בהם. מה השתנה הלילה הזה?
בית הישג, זה מה שהשתנה.
האירוע נערך בתל אביב, בבניין ששייך
לקרן הישג, שזו קרן שתומכת בחיילים בודדים משוחררים.תמר שפירא ברנשטיין, מנכ"לית אנטונים בישראל, הייתה חיילת בודדה וזכתה לתמיכה וסיוע מהקרן, ולכן החליטה לארח אותנו בבניין ששייך לקרן. מסתבר שיש לבניין הזה היסטוריה מעניינת- הוא נבנה בשנת 1924 ומאז עבר
גלגולים שונים, בין השאר שימש כמפקדה של ההגנה, הושכר לשגרירות בריה"מ, ובהמשך אירח גם את בית המכירות הפומביות
סותבי'ס. בשנת 2006 הבניין נרכש ע"י ג'רי שוורץ והת'ר ריסמן שיסדו את קרן הישג, הבניין שופץ ונתרם למען פעילות הקרן.
יש לי חולשה לבתים ישנים ומיוחדים ולסיפורים שלהם. לקח לי בערך 3 דק' להיכנס לתוך הבניין, להגיד שלום מנומס ואז לתפוס את המצלמה שלי ולאבד את עצמי במקום הזה. בגלל שהאירוע התקיים בשעות הערב והתאורה לא היטיבה עם ההתלהבות שלי, וגם בגלל קוצר זמן, אני מרגישה שלא הספקתי למצות לחלוטין את המבנה המדהים הזה.
בחזית הבניין יש גינון הורס ובריכה קטנה ומהממת עם צמחי מים ודגים, וכמובן שאת עיקר היופי של החזית קלטתי רק כשיצאתי מהאירוע ומיהרתי לרכבת.
בקומה הראשונה יש חדר עם ספרייה מטורפת ופינות ישיבה שאותן לא הצלחתי לצלם בגלל עדת בלוגריות פטפטניות שהשתלטה על המקום [סתם, הכול באהבה]
בזכות טיפ שקיבלתי התגנבתי לגג של הבניין, וזכיתי לראות את ההבדלים בין המבנים שמסביב- חורבות נטושות, בתים ישנים ומשופצים וגורדי שחקים מודרניים מזכוכית.
כן, אני יודעת, באתן לראות מברשות איפור ואני חופרת לכן על ארכיטקטורה והיסטוריה.
אז הנה, שלא תגידו שאני לא מקיימת הבטחות.
ההיכרות שלי עם המותג שטחית ביותר, ואפשר לסכם אותה ב"אני יודעת שהוא קיים". היום גם הייתה הפעם הראשונה שהבנתי את מהות השם של המותג. מסתבר שהפירוש של אנטונים זה דבר והיפוכו. בת'כלס? משהו שהייתי אמורה לדעת אחרי שניגשתי לפסיכומטרי 80,000 פעמים [אוקיי, 5. אבל מי סופר??]
הרעיון מאחורי המותג הוא לייצר מוצרים איכותיים, נטולי אכזריות לחלוטין במינימום פגיעה בסביבה. ואכן, כל המברשות עשויות משיער סינטטי בלבד והידיות עשויות במבוק. מלבד מברשות יש לחברה גם
ליין איפור שעדיין לא נמכר בארץ [צפוי להגיע בתקופה הקרובה, החברה עדיין בתהליכים של קבלת אישורים של משרד הבריאות הישראלי]. האריזות של כל מוצרי האיפור עשויות גם הן במבוק, האריזה החיצונית מקרטון ממוחזר והכי מגניב- האריזה בנויה כך שניתן יהיה לרכוש רק מילוי של הסומק או הצללית ולהחליף את הפאן הריק [או פשוט לקנות מילוי ולאחסן בפלטה כרצוננו].
בליטוף חטוף של המברשות במהלך האירוע ראיתי שהמברשות רכות מאוד וליין האיפור דיי סולידי והולך בעיקר על הגוונים החומים-טבעיים-ארציים. מחירי המברשות בארץ יקרים יותר מאשר המחירים באתר החברה האמריקאי, והם דומים יותר למחירים של החברות המקצועיות דוגמת מאק.
עוד על האג'נדה של החברה תוכלו לקרוא
בעברית כאן, או
באנגלית כאן. את מחירי המברשות בארץ תוכלו למצוא
בקישור הזה. למיטב הבנתי אין כוונה להיכנס עם המותג לפארמים הגדולים, אלא לעבוד עם בתי מרקחת וחנויות קטנות, מאפרות וכו', וכן למכור דרך האינטרנט באתרים של
גלוסיבוקס, גלאם גורו ו
כלפרפיום. עוד פרטים ניתן לקבל דרך
עמוד הפייסבוק של החברה.
במבט ראשון אני מתחברת מאוד לאג'נדה הסביבתית ונטולת האכזריות של החברה. מאחר ועדיין לא התנסיתי במוצרים בכלל גם לא גיבשתי עליהם דעה [בת'כלס כל הפוסט הזה הוא רק תירוץ להתלהב מהצילומים שלי]. קיבלתי מספר מברשות של החברה להתנסות, ואני אחזור לכתוב עליהן אחרי שעביר אותן טירונות כיאה וכראוי למברשות טריות ;)
