הפוסט הזה התחיל להתגבש אי שם בשבועות הראשונים של הסתיו, כשמזג האוויר התחיל להירגע וגרם לי להרגיש כאילו שכל העולם מאט ביחד איתו. בדרך כלל אני מסתכלת על הסתיו רק בתור איזו תקופת מעבר מטושטשת בין אוגוסט לבין הגשם, ואני חושבת שזו השנה הראשונה שבאמת נהניתי ממנו. כמעט בכל יום היו לי רגעים שעצרתי להסתכל מסביב, נהנית מהשמים הכחולים ומהרוח הקרירה.
