Nails of the Month

נובמבר היה חודש פורה במיוחד בכל מה שקשור לנייל-ארט. המון השראה ומספיק זמן פנוי ליצור את הכל.

הביאו את הסתיו

היי חמודות, מה שלומכן?
אתמול כשצילמתי את התמונות לפוסט ירד בחוץ גשם שוטף פלוס סופת רעמים. עכשיו יש בחוץ שמש כאילו אמצע אוגוסט מינוס החום הכבד. אני אוהבת את הסתיו, זה כאילו שהוא נותן לנו לטעום רק מהדברים הטובים בחורף ובקיץ. החום לא מעיק מדי והקור לא כבד. בקיצור, כיף :)
זה בדיוק הזמן לשנות קצת את שגרת הטיפוח ולהחליף את הקרם הקליל במשהו עשיר יותר, ולעבור מאיפור קליל ובהיר לגוונים עמוקים וכהים.

למה קניתי את זה?!

כשאני קונה איפור אני ממש משתדלת לדבוק בכללים האלה כדי לחסוך לעצמי רכישות מיותרות. למרות זאת פה ושם יש לי נפילות, ואני מוצאת את עצמי בוהה באיזה פריט שקניתי וחושבת לעצמי: WTF?! מה חשבתי כשקניתי את זה??

התחדשויות :)

אני יושבת כבר עשר דקות מול המסך, השורות הריקות בוהות בי ואני בוהה בהן בחזרה. כתבתי שורת פתיחה צולעת ומחקתי אותה, התעצבנתי, איבדתי ריכוז וברחתי לפייסבוק. הרעיון של הפוסט הזה מתגלגל לי בראש כבר תקופה, יש לי רעיון מגובש ותמונות ערוכות, רק פסקת הפתיחה מקבעת אותי למקום ולא מאפשרת לי להתקדם.

תכננתי לכתוב משהו על התקופה של הלימודים שמנעה ממני לעבוד, על המינוס בבנק ועל עוצר הקניות. אבל אין לי כוח להיכנס לזה, רק נגיד שבחודשים האחרונים הצלחתי להתאזן קצת מבחינת התקציב ולכן הרשיתי לעצמי לקנות קצת פה ושם, והתחשק לי לרכז את הכל לפוסט אחד :) השתדלתי לקנות בחוכמה, רק דברים שאני באמת מרגישה שחסרים לי, ודאגתי לעשות סקר שוק קצר כדי לוודא שאני קונה במחיר הכי טוב שאני מוצאת. חלק מהמוצרים כבר סקרתי בעבר ואני אצרף קישורים, חלק מהמוצרים אני עוד אסקור בהמשך ולכן אני לא מפרטת עליהם יותר מדי כרגע.

בתחום הטיפוח אין רכישות דרמטיות. הקיץ המעיק גרם לי לחזור לקרם הקליל של ביודרמה- sebium mat. יש לי הרגשה שביודרמה שינו קצת את הפורמולה מאז הפעם ההיא שהתנסיתי בו, אבל הוא עדיין טוב.
כאבי שיניים בשבת הובילו אותי לבית מרקחת תורן, ובמקרה גם היה מבצע טוב על סדרת יו-לקטין של ד"ר פישר. אני אוהבת מאוד את קרם הידיים מהסדרה הזו, ומאחר ושלי כמעט נגמר החלטתי לנצל את ההזדמנות.
הג'ריקן המפלצתי בצידה הימני של התמונה הוא לא אחר מאשר קרם גוף מסדרת יפית. השם בטח נשמע לכן מוכר בגלל שיווק אגרסיבי של המותג בתקופה האחרונה. מדובר בליין מוצרים שנמכר רק בסניפים של רמי לוי [תוכלו לקרוא ביקורות כאן וכאן]. החלטתי לקחת סיכון ולקנות את סבון הרחצה וקרם הגוף ואני מרוצה מהם מאוד. מיתוג הריחות על האריזות לא ברור, אבל המוצרים עצמם טובים והמחיר מפנק.

קצת התפרעתי בתחום הציפורניים בזמן האחרון. הזמנתי חותמות ומדבקות-מים מבורן פריטי, וכדי שיהיה עם מה להחתים קניתי כמה מהלקים הזולים של וואו, שהפתיעו אותי באיכות שלהם. רובם גם מאוד פיגמנטים וסמיכים ולכם מתאימים מאוד לחותמות. קניתי שלושה לקים בסיבוב האחרון- 348 (אדום מטאלי), 301 (צהוב בננה) ו-419 (תכלת שימרי).
לא יכולתי להתאפק והזמנתי את can't let go של OPI, לק בגימור liquid sand. אני עדיין לא בטוחה מה דעתי עליו...
גחמה רגעית נוספת הביאה אלי את flying dragon של צ'יינה גלייז [בגרסת הניאון]. קניתי אותו "יד שנייה במצב טוב" והוא פשוט לק מוזר, לא החלטתי אם אני אוהבת אותו או לא.
מייבש הלק האהוב עלי כרגע הוא זה של poshe, הבקבוק הנוכחי שלי בשלבי גסיסה אז קניתי עוד אחד. לצידו יש מחזק ציפורניים של סאלי הנסן- diamond strength. המחזק הנוכחי שלי הוא דווקא nail envy של OPI שעושה עבודה מצוינת, אבל הורס את העמידות של הלקים, לכן כשהוא יגמר אני אנסה את המחזק הזה של סאלי בתקווה לטוב...

באופן מפתיע דווקא איפור אני כמעט ולא קונה בתקופה האחרונה. אני כמעט ולא מוצאת דברים שמלהיבים אותי [ובואו נודה על האמת... אוסף האיפור שלי דיי מנופח כבר]. הרכישות הפעם היו ממוקדות על דברים קטנים שחסרים לי:
דבק ריסים כהה של ארדל, שלמען האמת לא ניסיתי [אני עדיין מנסה להתגבר על הפוביה וללמוד להדביק ריסים].
 fix it של עפרה הוא נוזל שקוף שמיועד להחיות אייליינרים במרקם ג'ל שהתייבשו. ניסיתי אותו בקטנה עם הג'ל-ליינרים של מייבלין ואני מרוצה מאוד.
אני מאוהבת בעיפרון של קליניק ומשתמשת בו המון כדי ליצור אייליינר מהיר וקל בבוקר. בגלל המחיר הגבוה שלו ניסיתי למצוא תחליפים- העיפרון החום שייך לג'ייד מסדרת everlasting eyeliner, גוון 303 intense brown. השני של פופה מסדרת multiplay מס' 08, בגוון טאופי. העיפרון של פופה מסתמן כמחליף סביר לעיפרון של קליניק. לצערי שניהם לא משתווים לו לחלוטין :/
יש לי חולשה ידועה לצלליות חומות, ורכשתי שתיים של mis.c, מותג מקצועי אבל זול שנמכר בחנות של פרושופ. הצללית הבהירה יותר היא צללית אבן בגוון velvet, הכהה יותר היא דווקא צללית לגבות בגוון Dusk, ואני משתמשת בה כצללית עיניים לכל דבר. קצת חששתי בגלל שמדובר במותג לא מוכר ובתמחור דיי נמוך, אבל אני מרוצה מאוד משתי הצלליות האלה, שתיהן פיגמנטיות מאוד וקלות לטשטוש.

מבין המוצרים שציינתי, אלה המותגים נטולי האכזריות: ד"ר פישר, יפית, ארדל, צ'יינה גלייז, עפרה, וואו וג'ייד.

במקור התכוונתי לצרף לפוסט גם רשימה של חנויות אינטרנט מומלצות, אבל תוך כדי הכתיבה הבנתי שעוד יווצר כאן פוסט מפלצתי. כדי לא להעיק החלטתי לפצל ביניהם, ואני מבטיחה שבהמשך יעלה פוסט מקיף עם המלצות על חנויות אינטרנט שניסיתי בעצמי ואהבתי. שבוע טוב :)

לקים קייציים של ג'ייד וצ'יינה גלייז

אנחנו רק בפברואר, וחששתי שאולי החורף יעלב מהקונספט של הפוסט. מצד שני, אנחנו רק בפברואר וכבר חם ודוחה. אי לכך ובהתאם לזאת, פוסט זה מוגש לכן בחסות האגודה לחוסר רגישות.

ג'ייד 463- Elegant Gladiola

מחיר: 50 ש"ח לפני מבצעים

* התקבל לסקירה

* לא נוסה על בעלי חיים

ג'ייד הלכו הפעם על לק כתום-בהיר, מעט אפרסקי אפילו, בגימור קרמי. הפורמולה שלו דיי דלילה אבל בהחלט נסבלת, וגם אחרי שתי שכבות הוא לא אטום לחלוטין [הפרפקציוניסטיות שבינינו כנראה ישימו לב לזה. לשאר אוכלוסיית העולם זה לא ישנה כהוא-זה].

העמידות טובה, כמו רוב הלקים של ג'ייד החזיק עלי לפחות 4 ימים [סוג של נס בתקופה האחרונה]. ההסרה קלה ולא מציקה.

באופן אישי אני לא מחובבות הלקים הכתומים, ובאופן אירוני משהו יותר קל לי להתמודד עם ירוק מאט מאשר עם אפרסק-סולידי.

[ולמקרה ותהיתן, זו גלדיולה והיא אכן אלגנטית]

China Glaze- 179 Limbo Bimbo

מחיר: בארץ- 55 ש"ח, בחו"ל- תלוי איפה רוכשים

* התקבל לסקירה

* לא נוסה על בעלי חיים

התחלנו את הפוסט עם אפרסק אלגנטי ומנומס, ונמשיך אותו עם לימבו-פרחה. לק בגוון ורוד-פוקסיה זועק בגימור שימרי. מסוג הלקים שדורשים צומי בכמויות, ובאופן מפתיע- גם זוכה להרבה מחמאות.

הוורוד המסנוור הזה היה קצת יותר מדי בשבילי, והחלטתי למתן אותו קצת עם חותמות פרחוניות שחורות [עזר כמו כוסות רוח למת, ועדיין גרף אינספור מחמאות].

הפורמולה של הלק דלילה, וכמו שכתבתי בעבר אני אוהבת את השילוב עם המברשת הדקה של צ'יינה. גם אחרי שתי שכבות הלק לא אטום לחלוטין, וחדות העין המשוגעות ישימו לב לפס הלבן של הציפורן.

מבחינת עמידות, מסתבר שהציפורניים שלי לא מתות על צ'יינה גלייז, אבל איכשהו דווקא הלק הזה מצליח להחזיק עלי משהו כמו 3 ימים לפני שמתחילים צ'יפים.

לא זכורה לי טראומה מיוחדת בהסרה.

אם חשבתן שאתן לכן ללכת בלי לק עם אג'נדה, כדאי שתחשבו שוב.

NOTD: China Glaze Foie Gras

ידעתי שלא יהיה קל לתחזק לימודים במקביל לבלוג [או בלוג במקביל ללימודים...], אבל קיוויתי שאני אצליח להרשות לעצמי פוסט פעם בשבוע. היקום חשב אחרת, והצליח לארגן לי חודש מטורף [דוחות להגשה, מצב בטחוני מסריח ואיזו שפעת על הדרך].
מכיוון שאני מנסה להקציב לעצמי חצי שעה לכתיבת פוסט, כדאי שנתקדם [אם אני אצליח לסיים תוך שעה, אני אהיה מרוצה].

Foie Gras של צ'יינה גלייז יצא כחלק מקולקציית Hunger Games [סווטצ'ים כאן, כאן וכאן]. מבין כל הגוונים, דווקא החום הדיי-סטנדרטי הזה תפס לי את העין. כשניסיתי אותו בפעם הראשונה דיי התאכזבתי, ציפיתי ללק חום בגוון חם וכתמתם יותר, כשבפועל הוא קר עם נטייה לאפור. לקח לי כמה דקות להתאפס על עצמי ולהתאהב בו לגמרי. האם הוא הלק החום הכי מיוחד בתבל? כנראה שלא. אבל אני עדיין אוהבת אותו.
הפורמולה שלו יחסית דלילה ולא אטומה לגמרי גם אחרי שתי שכבות. יש בו משהו טיפה מוזר, הצבע שלו פחות עמוק מאשר של לקים קרמיים אחרים. כרגיל אצל צ'יינה המברשת מלבנית יחסית דקה וארוכה, שאני באופן אישי אוהבת.
קצת קשה לי להעיד לגבי העמידות שלו, מאחר והציפורניים שלי מתמרדות ומסרבות להחזיק לקים יותר מיום וחצי [משהו שלא קרה לי בחיים].
עם המייבש של פושה הוא מתייבש תוך שתיים-שלוש דקות, וההסרה שלו קלילה.
אני לא יודעת אם הלק נמכר בארץ, אני הזמנתי אותו מטראנסדיזיין כחלק מהזמנה גדולה יותר, אם אני לא טועה המחיר היה כ-30 ש"ח.

רגע! זה שיש סווטצ'ים לא אומר שהפוסט נגמר! [או כמו שאומרים- הצלצול הוא בשבילי].
השבוע הבלוג חוגג שנתיים. תכננתי בהתחלה לכתוב פוסט חגיגי ומשתפך, אבל הוא יצא לי חופר ומשתפך מדי. במקום זה החלטתי לנצל את ההזדמנות לטובת פרויקט שהתחלתי בבלוג לפני קצת יותר משנה. עם כל האהבה שלי לאיפור, אני שמחה שאני מצליחה להכניס לבלוג גם כמה דברים טובים וחשובים מעבר לסקירות נטו... בתקופה האחרונה ראיתי פה ושם כמה בלוגריות אחרות שאימצו את הרעיון, והעלו גם הן תמונות בסגנון "לק עם אג'נדה".
בהשראתן, אני מאפשרת לכל מי שרוצה לקחת גם כן חלק בפרויקט, בין אם אתן בלוגריות ובין אם אתן קוראות מטופחות. כל מה שאתן צריכות לעשות זה לצלם תמונה של המניקור שלכן עם כרטיס האדי שלכן ולשלוח אלי. התמונות יפורסמו פה בבלוג וגם באלבום מיוחד שיפתח בעמוד הפייסבוק של הבלוג. אם בא לכן, אתן מוזמנות גם לכתוב כמה מילים על הלק עצמו.
אם יש לכן בלוג, לא משנה באיזה נושא, אתן מוזמנות לשלב את התמונות שלכן בפוסט, לשלוח לי קישור ואני אשמח לשתף כאן [גם אם זה פוסט ישן יחסית].
חשוב לי לציין שזו לא הגרלה, אלא פעילות התנדבותית נחמדה :)
אתן מוזמנות ליצור איתי קשר דרך הפייסבוק או לכתובת המייל- lonelywolf3@walla.co.il

ובנימה אופטימית זו- אני רוצה להודות לכן, הקוראות המדהימות שלי. בלעדיכן הבלוג הזה לא היה שווה כלום...

ניאון, אבל קצת אחרת

יש לי קטע לא ברור עם טרנדים. במשך כמה שנים קיללתי את הגזרה הנמוכה, בקיץ שעבר סירבתי לזרום עם טרנד הקראקלים והשנה אני לא מצליחה להבין איך לעזאזל כפכפי אצבע הפכו להיות מותג נחשק.

בין השאר גם לטרנד הניאון לא ממש הצלחתי להתחבר, זה נראה נחמד על אחרות אבל לא נכנס אלי הביתה.

ואז באו צ'יינה, עם גרסה של לק ניאוני בגרסה מרוככת שהצלחתי לחבב.

המוצר: Pink Plumeria

החברה: China Glaze
המחיר: תלוי איפה רוכשים. בארץ עולה 55 ש"ח, בחו"ל פחות.
גילוי נאות: המוצר התקבל לסקירה

הלק החביב הזה יצא כחלק מקולקציית Summer Neons 2012.
Pink Plumeria הוא ורוד בהיר ומעט חיוור, ויש בו אפילו משהו טיפ-טיפה אפרסקי. הלק מכיל שימר דק ועדין שכמעט ולא רואים [גם בתמונות הוא בקושי נראה]. באופן מוזר דווקא השילוב בין כל המאפיינים האלה הופך אותו להיות סוג של ניאון-פרווה שמיועד בדיוק לבחורות כמוני.
הפורמולה שלו דלילה ולא אטומה לגמרי, וצריך לפחות שלוש שכבות בשביל אטימות מלאה. אני הסתפקתי בשתיים מטעמי עצלנות ועיקרון [לק יצטרך לרדת על ברכיו ולהתחנן לפני שאני אסכים למרוח ממנו שלוש שכבות].
בדומה ללקים אחרים של צ'יינה גם המברשת של הלק הזה דקה ומעט ארוכה, באופן אישי אהבתי את השילוב בין פורמולה דלילה לבין מברשת דקה.
העמידות שלו טובה, הוא החזיק עלי חמישה ימים כמו גדול [אתגר קשה בזמן האחרון עם כמויות הטקסטים שאני מקלידה בטירוף]. ההסרה שלו לא חלקה לגמרי, כן הייתי צריכה טיפה להתאמץ ולהשקיע בו קצת יותר תשומת לב.

לסיכום: עכשיו אני יכולה לסמן וי על טרנד הניאונים. בבוא היום כשמשטרת האופנה סופסוף תתפוס אותי, אולי אני אצליח לקבל איזו הפחתה קטנה בעונש או משהו בזכות זה.

ובגלל שאני חנונית, טרחתי וביררתי מה זה pink plumeria. מסתבר שזה פרח מגניב [עכשיו כשמישהו יאשים אתכן בשטחיות תוכלו לטעון שאתן בכלל לומדות בוטניקה ולא מחפשות דרכים חדשות להגדיל את המינוס].

הנה! לא סתם אמרתי שיש בו שימר! 

ושלא תחשבו ששכחתי את האג'נדה...

בתקופה האחרונה פרסמתי כמה פוסטים "כבדים" יותר שלא קשורים ישירות לנושא הבלוג. אני אוהבת מאוד לסקור מוצרים, אבל מדי פעם חשוב לי להכניס קצת דברים אחרים, קצת יותר אישיים. יש לי עוד כמה פוסטים כאלה בתכנון, אבל בזמן הקרוב אני מתכננת לחזור קצת לשגרה קלילה ולסקור את כמות המוצרים המטורפת שהצטברה לי בבלוג.
בין הפוסטים שמחכים לכן אני מתכננת גם כמה מדריכי איפור ולקים, וגם הגרלה ממש שווה [שלשם שינוי תשתלם גם לבן הזוג שלכן]. אני עדיין לא יכולה לפרסם פרטים, רק יכולה להגיד שיש למה לחכות :)

China Glaze - Frostbite

כשקיבלתי את הלק הזה של צ'יינה גלייז בהיתי בו בפרצוף דיי מבואס. מה קשור לק כחול? ועוד שימרי? מה עשיתי רע בחיים שלי?

המסכן הזה שכב במגירה שלי בשקט, ורק לפני כמה ימים הכרחתי את עצמי להסוויץ' אותו. אחרי השכבה הראשונה בכלל התבאסתי עליו והחלטתי שאחרי שאני אסיים לצלם אותו הוא יעוף מחיי אחת ולתמיד.

באופן לא צפוי בעליל בשכבה השנייה התאהבתי בו. כן, אני התאהבתי בלק כחול שימרי [מדדתי לעצמי חום, הכול תקין].

המוצר: לק Frostbite 

החברה: China Glaze

המחיר: תלוי איפה קונים. בארץ נמכר במכונים מקצועיים ועולה כ-50 ש"ח, בחו"ל נע סביב ה- 4 דולר.

גילוי נאות: הלק התקבל לסקירה

כמו כל הלקים של צ'יינה גלייז גם לכוויית קור יש מברשת דקה וארוכה [ואל תשאלו אותי למה ללק יש שם של פציעה מבאסת]. הפורמולה עצמה דלילה, והשילוב עם המברשת הדקה עובד טוב מאוד לדעתי.

הלק לא אטום לחלוטין ומחייב לפחות שתי שכבות. הראשונה יוצאת בהירה וכעורה [לטעמי לפחות] אבל בשכבה השנייה כבר מתקבל גוון עמוק יותר. אני מניחה שאחרי שלוש שכבות הוא יהיה אטום לחלוטין, אבל כעיקרון אני מסרבת למרוח שלוש שכבות, ולדעתי במקרה הזה האטימות החלקית בהחלט נסבלת.

מבחינת עמידות- כבר אחרי יומיים התחילה שחיקה בקצוות, אבל זו כנראה לא אשמת הלק. משהו בשילוב בין ה-nail envy לבין המייבש של סשה ויט לא עובד טוב וכל הלקים שלי מתחילים למות אחרי יום וחצי [משהו שלא קרה בחיים]. וכמובן שכל ההקלדות שאני עושה בזמן האחרון לא תורמות.

המחשבה על ההסרה שלו דיי הלחיצה אותי והעדפתי לדחות את הקץ ככל האפשר, אבל המשימה הזו התגלתה דווקא כפשוטה. הוא מעט יותר קשה להסרה מלקים קרמיים, אבל הוא לא משאיר כתמים כחולים על הציפורניים ועל העור מסביב.

לסיכום: אהבתי, מאוד. המריחה נוחה והגוון מדהים. ובעיקר זכיתי למחמאות מתלהבות מהסביבה [שזה משהו שכבר כמעט ולא קורה לי מאז שלקים מזעזעים הפך להיות טרנד].
יש לי בעיה עם המחיר שלו בארץ, שהוא ממש לא נמוך. מצד שני, דיי משמח שהוא עשה עלייה.

ואל תחשבו ששכחתי את האג'נדה שלי. אם גם אתן רוצות כרטיס שנראה טוב עם כל לק [ושלכן אפילו יראה כמו כרטיס מגנטי חדשני]- פשוט תמלאו את הטופס בצד שמאל. אפשר גם דרך האתר או דרך הפייסבוק.

מכיוון ובימים האחרונים נאלצתי להתמודד עם בלוגרית חוצפנית שהעתיקה ממני פוסטים שלמים החלטתי לשים חותמת מים על כל התמונות שלי. זה כנראה לא ימנע העתקות, אבל לפחות יהיה קרדיט מסוים :/
ומכיוון וזה כנראה לא היה ברור עד עכשיו- כל התכנים בבלוג נוצרו על-ידי והם שייכים לי. אסור להעתיק ולהשתמש באף קטע בלי האישור שלי, ואם כבר החלטתם להעתיק קטעים או תמונות לפחות תהיו בני אדם ותתנו קרדיט.