כן, גם אני

מאז שהתחיל קמפיין #METOO התחושות שלי השתנו כל הזמן. היו ימים שרק רציתי לקרוא עוד ועוד עדויות, והיו ימים שזה הציף אותי לחלוטין.

אבל דבר אחד ידעתי שאני לא רוצה לעשות. לא רציתי לכתוב שוב על ה"חוויות" שעברתי. דיברתי על זה כל כך הרבה בסיטואציות שונות, והפעם פשוט לא הרגשתי את הצורך להציף את זה שוב.

חורף!

הפוסט הזה התחיל להתגבש אי שם בשבועות הראשונים של הסתיו, כשמזג האוויר התחיל להירגע וגרם לי להרגיש כאילו שכל העולם מאט ביחד איתו. בדרך כלל אני מסתכלת על הסתיו רק בתור איזו תקופת מעבר מטושטשת בין אוגוסט לבין הגשם, ואני חושבת שזו השנה הראשונה שבאמת נהניתי ממנו. כמעט בכל יום היו לי רגעים שעצרתי להסתכל מסביב, נהנית מהשמים הכחולים ומהרוח הקרירה.

בלוג אישי, עדיין קוראים את זה?

למה נעלמתי, איזה דברים מגניבים עשיתי בתקופה הזו, וכמה רכישות דראגסטור חדשות [מוצלחות יותר ומוצלחות פחות]