אוגוסט, וחם. זמן נפלא לדון באחד המיתוסים הכי נפוצים - האם קרם הגנה באמת מסוכן ויכול לגרום לסרטן?
וגם מיתוס קטנטן על ליפגלוס וסרטן העור.
הפעם היה לי קל במיוחד לבדוק את המיתוס הזה, מצאתי המון חומר בעברית באתרים אמינים. אז תודה לכל האנשים הטובים שבדקו את הנושא לפניי, חסכתם לי שעות של נבירה במאמרים.
נתחיל מהבסיס, השמש. יש לה המון השפעות חיוביות על החיים שלנו, בזכותה הטמפרטורה בכדור הארץ מאפשרת קיום של חיים, אור השמש קריטי לתהליך הפוטוסינתזה, אנחנו צריכים אותה בשביל תהליך ייצור ויטמין D ועוד ועוד ועוד.
אבל השמש גם פולטת קרינה מייננת, שהיא קרינה שיכולה לפגוע בתאים שלנו ולגרום לנזקים בדנ"א. בכמויות קטנות הגוף שלנו בהחלט מסוגל להתמודד עם זה ולתקן את הנזקים, אבל אם נחשפים לכמות גדולה של קרינה [או במקרה שלנו, פשוט נחשפים המון לשמש] אז מצטברים נזקים שהגוף פשוט לא יכול לתקן. בסופו של דבר כל הנזקים האלה יכולים להוביל לפגיעה בתאי העור ולהתפתחות של מלנומה [עוד על מלנומה תוכלו לקרוא כאן].
אנחנו צריכות להיחשף לשמש בכמויות קטנות כדי שהגוף שלנו יוכל לייצר ויטמין D, והחשיפה הזו צריכה להיות בלי מסנני קרינה. אבל חשוב לזכור שמספיקות ממש כמה דקות בכל יום בשביל זה. יותר מדי שמש? הגברנו את הסיכון לסרטן וגם גרמנו לפירוק של הויטמין D שנוצר, ככה שלא השגנו כלום [עוד על הסיכון לסרטן והצורך בויטמין D].
ההמלצות של ארגוני הבריאות ושל גופים מקצועיים היא קודם כל להימנע מחשיפה לשמש בשעות הקריטיות. כמו שאתן בוודאי יודעות, יש הבדל בין חשיפה לשמש ב-8 בבוקר בחורף, לבין שעות הצהריים באמצע אוגוסט. זה לא אומר שצריך לחפור מחילות ולעבור לחיות מתחת לאדמה, אבל כן מומלץ להיות בתוך מבנה בשעות הצהריים, בעיקר בקיץ. ואם רוצים לצאת לטייל ולהסתובב בחוץ [שזה דבר חשוב ונפלא] כדאי להתמקד יותר בשעות הבוקר ובשעות אחה"צ והערב.
ואם כבר החלטנו לצאת בשעות הקריטיות? כדאי קודם כל לשבת בצל, לחבוש כובע ומשקפי שמש, וללבוש בגדים ארוכים. אבל מה לעשות שלא תמיד זה אפשרי, וכאן נכנס התפקיד של קרם ההגנה.
התפקיד של קרם הגנה הוא למנוע מקרינת השמש לפגוע בתאים שלנו. יש שני סוגים של מסנני קרינה- כימיים, שסופגים את הקרינה במקום התאים שלנו, ופיזיקליים שמתנהגים כמו מראות קטנות ומחזירים את קרינת השמש. בהרבה תכשירים נמצא שילוב של שני הסוגים.
אבל האם הקרמים האלה מסוכנים?
חלק מהחומרים בהם משתמשים כמסנני קרינה [כימיים בעיקר] חשודים כחומרים בעייתיים, שיכולים להשפיע בעיקר על ילדים קטנים. האם זה אומר שאנחנו צריכים להפסיק להשתמש במסנני קרינה? ממש ממש לא.
אנחנו יודעים בוודאות שקרינת השמש מסרטנת, ואנחנו יודעים שמסנני קרינה חשובים כדי לצמצם את הנזקים האלה.
מה כן אפשר לעשות? להשתמש בהם בצורה חכמה. כלומר להשתמש בקרם הגנה בשעות שבהן צריכים אותו, שזה בד"כ בשעות הצהריים, וכשנמצאים בשמש למשך שעות ארוכות.
זה חשוב במיוחד עבור אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון לסרטן העור. למשל אנשים עם עור בהיר שנשרפים בקלות, אנשים עם הרבה נקודות חן ונמשים, או אנשים שיש במשפחה שלהם היסטוריה של סרטן העור.
חשוב לי להדגיש- הכללים האלה רלוונטיים לאנשים מבוגרים. אני לא מבינה מספיק בתינוקות וילדים ולא רוצה לקחת על זה אחריות. אם יש לכן דילמות כדאי מאוד להתייעץ עם רופא ילדים או רופא עור.
אם אתן בכל זאת חוששות להשתמש במקדמי הגנה, אפשר ללכת על ההמלצות המחמירות- לוותר על תרסיסים ולהשתמש רק במקדמי הגנה פיזיקליים [שנקראים הרבה פעמים מקדמי הגנה מינרליים]. החיסרון הוא שהם בד"כ יותר יקרים והפורמולה שלהם ממש לא נוחה. לצערי אני בקיאה בנושא כי אני אלרגית למקדמי ההגנה "הרגילים" ;)
בטח כבר שמעתן לא פעם שאנחנו לא משתמשות נכון במסנני קרינה. כדי שהם יהיו ממש ממש יעילים צריך למרוח כמויות גדולות מאוד, ולחדש אותם כל שעתיים. אני לא כ"כ בטוחה מי יכול לעמוד בזה באמת [אני יודעת שאני לא], אבל כדאי לדעת ולקחת את זה בחשבון. זו אחת הסיבות לכך שממליצים קודם כל להימנע מהשמש בדרכים שפירטתי קודם, ורק אם אין ברירה אז לצאת לשמש עם מקדם הגנה.
ממליצה לכן לצפות בסרטון הזה, שדיי מסכם את העניין כולל הנחיות איך להתמרח נכון [יש גם כתוביות בעברית, רק צריך לבחור להוסיף אותן בהגדרות של הסרטון].
לצורך בדיקת המיתוס הזה הסתמכתי הפעם על אתרים בעברית ולא על המקורות עצמם, בגלל שאלה אתרים אמינים שכבר עשו את הבדיקות וסיכמו את הנושא, ואני סומכת על ההנחיות שלהם. את הקטע שכתבתי כאן ביססתי על שילוב של המידע מכל הקטעים האלה: מקור 1, מקור 2, מקור 3, מקור 4, מקור 5, מקור 6, מקור 7 ומקור 8. אם הנושא מעניין אתכן אתן מוזמנות לקרוא עוד, בחלק גדול מהמקורות האלה תוכלו למצוא עוד הרבה מידע בנוסף.
ועוד מיתוס קטנטן לקינוח... האם ליפגלוס מגביר את הסיכון לסרטן העור?
נתקלתי בטענה הזו כמה פעמים בתקופה האחרונה. לפי הטענה הזו החומר המבריק בליפגלוס מגביר את עוצמת הקרינה ולכן מגביר את הסיכון לחלות בסרטן העור באזור השפתיים.
יש רופאת עור אמריקאית שטוענת שזה המצב, והשם שלה חוזר כמעט בכל כתבה שקראתי בנושא. הבעיה היא שאין אף מחקר אחד שמוכיח את הנושא, או מראה שאולי זה המצב. השערות ותיאוריות זה דבר חשוב בגלל שזה הבסיס לקיום של מחקרים, אבל עד שלא בודקים את הנושא לעומק זה בדיוק מה שזה- השערה.
חלק מהכתבות בנושא הן בכלל מ-2008 [כמו הכתבה הזאת או הכתבה הזאת]. למרות שההשערה הזו קיימת לפחות 8 שנים, עדיין לא מצאתי מחקר אחד שמנסה להוכיח אותה.
מה כן מצאתי? טענה שהמחקר הזה מוכיח את העניין. אז לא, מי שיקרא את המחקר בעיון יבין שזה ממש לא המצב. המחקר הזה בדק שיעור של תחלואה בסרטן העור ועשה השוואות בין גברים לנשים. הם ראו שנשים שהשתמשו באיפור שפתיים שהכיל מקדם הגנה היו בסיכון מופחת לחלות בסרטן. הם לא אמרו שום דבר על זה שליפגלוס מגביר את הסיכון.
במיתוס הזה נתקלתי פעם ראשונה באתר של קופ"ח מכבי [לינק לכתבה]. אחרי חיפוש בגוגל לא מצאתי שום דבר, ולכן פניתי אליהם וביקשתי לדעת האם איש מקצוע רלוונטי היה מעורב בכתיבה. כשאמרו לי שיש פיקוח מקצועי על התכנים, ביקשתי לקבל את המאמרים עליהם הכתבה הזו מבוססת. עברו כמה חודשים מאז, ואני עדיין מחכה לתשובה. מבאס שאתר של קופת חולים מפיץ מידע שאין לו שום ביסוס.
כדי לסכם את המיתוס הזה- אין שום הוכחה לכך שליפגלוס מגביר את הסיכון לסרטן העור, וזה לגמרי בגדר השערה. באופן כללי מומלץ להשתמש במוצרי שפתיים עם מסנני קרינה, כדי להגן גם על העור של השפתיים [רק חבל שמוצרים כאלה ממש לא נפוצים].
וגם מיתוס קטנטן על ליפגלוס וסרטן העור.
הפעם היה לי קל במיוחד לבדוק את המיתוס הזה, מצאתי המון חומר בעברית באתרים אמינים. אז תודה לכל האנשים הטובים שבדקו את הנושא לפניי, חסכתם לי שעות של נבירה במאמרים.
נתחיל מהבסיס, השמש. יש לה המון השפעות חיוביות על החיים שלנו, בזכותה הטמפרטורה בכדור הארץ מאפשרת קיום של חיים, אור השמש קריטי לתהליך הפוטוסינתזה, אנחנו צריכים אותה בשביל תהליך ייצור ויטמין D ועוד ועוד ועוד.
אבל השמש גם פולטת קרינה מייננת, שהיא קרינה שיכולה לפגוע בתאים שלנו ולגרום לנזקים בדנ"א. בכמויות קטנות הגוף שלנו בהחלט מסוגל להתמודד עם זה ולתקן את הנזקים, אבל אם נחשפים לכמות גדולה של קרינה [או במקרה שלנו, פשוט נחשפים המון לשמש] אז מצטברים נזקים שהגוף פשוט לא יכול לתקן. בסופו של דבר כל הנזקים האלה יכולים להוביל לפגיעה בתאי העור ולהתפתחות של מלנומה [עוד על מלנומה תוכלו לקרוא כאן].
אנחנו צריכות להיחשף לשמש בכמויות קטנות כדי שהגוף שלנו יוכל לייצר ויטמין D, והחשיפה הזו צריכה להיות בלי מסנני קרינה. אבל חשוב לזכור שמספיקות ממש כמה דקות בכל יום בשביל זה. יותר מדי שמש? הגברנו את הסיכון לסרטן וגם גרמנו לפירוק של הויטמין D שנוצר, ככה שלא השגנו כלום [עוד על הסיכון לסרטן והצורך בויטמין D].
ההמלצות של ארגוני הבריאות ושל גופים מקצועיים היא קודם כל להימנע מחשיפה לשמש בשעות הקריטיות. כמו שאתן בוודאי יודעות, יש הבדל בין חשיפה לשמש ב-8 בבוקר בחורף, לבין שעות הצהריים באמצע אוגוסט. זה לא אומר שצריך לחפור מחילות ולעבור לחיות מתחת לאדמה, אבל כן מומלץ להיות בתוך מבנה בשעות הצהריים, בעיקר בקיץ. ואם רוצים לצאת לטייל ולהסתובב בחוץ [שזה דבר חשוב ונפלא] כדאי להתמקד יותר בשעות הבוקר ובשעות אחה"צ והערב.
ואם כבר החלטנו לצאת בשעות הקריטיות? כדאי קודם כל לשבת בצל, לחבוש כובע ומשקפי שמש, וללבוש בגדים ארוכים. אבל מה לעשות שלא תמיד זה אפשרי, וכאן נכנס התפקיד של קרם ההגנה.
התפקיד של קרם הגנה הוא למנוע מקרינת השמש לפגוע בתאים שלנו. יש שני סוגים של מסנני קרינה- כימיים, שסופגים את הקרינה במקום התאים שלנו, ופיזיקליים שמתנהגים כמו מראות קטנות ומחזירים את קרינת השמש. בהרבה תכשירים נמצא שילוב של שני הסוגים.
אבל האם הקרמים האלה מסוכנים?
חלק מהחומרים בהם משתמשים כמסנני קרינה [כימיים בעיקר] חשודים כחומרים בעייתיים, שיכולים להשפיע בעיקר על ילדים קטנים. האם זה אומר שאנחנו צריכים להפסיק להשתמש במסנני קרינה? ממש ממש לא.
אנחנו יודעים בוודאות שקרינת השמש מסרטנת, ואנחנו יודעים שמסנני קרינה חשובים כדי לצמצם את הנזקים האלה.
מה כן אפשר לעשות? להשתמש בהם בצורה חכמה. כלומר להשתמש בקרם הגנה בשעות שבהן צריכים אותו, שזה בד"כ בשעות הצהריים, וכשנמצאים בשמש למשך שעות ארוכות.
זה חשוב במיוחד עבור אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון לסרטן העור. למשל אנשים עם עור בהיר שנשרפים בקלות, אנשים עם הרבה נקודות חן ונמשים, או אנשים שיש במשפחה שלהם היסטוריה של סרטן העור.
חשוב לי להדגיש- הכללים האלה רלוונטיים לאנשים מבוגרים. אני לא מבינה מספיק בתינוקות וילדים ולא רוצה לקחת על זה אחריות. אם יש לכן דילמות כדאי מאוד להתייעץ עם רופא ילדים או רופא עור.
אם אתן בכל זאת חוששות להשתמש במקדמי הגנה, אפשר ללכת על ההמלצות המחמירות- לוותר על תרסיסים ולהשתמש רק במקדמי הגנה פיזיקליים [שנקראים הרבה פעמים מקדמי הגנה מינרליים]. החיסרון הוא שהם בד"כ יותר יקרים והפורמולה שלהם ממש לא נוחה. לצערי אני בקיאה בנושא כי אני אלרגית למקדמי ההגנה "הרגילים" ;)
בטח כבר שמעתן לא פעם שאנחנו לא משתמשות נכון במסנני קרינה. כדי שהם יהיו ממש ממש יעילים צריך למרוח כמויות גדולות מאוד, ולחדש אותם כל שעתיים. אני לא כ"כ בטוחה מי יכול לעמוד בזה באמת [אני יודעת שאני לא], אבל כדאי לדעת ולקחת את זה בחשבון. זו אחת הסיבות לכך שממליצים קודם כל להימנע מהשמש בדרכים שפירטתי קודם, ורק אם אין ברירה אז לצאת לשמש עם מקדם הגנה.
ממליצה לכן לצפות בסרטון הזה, שדיי מסכם את העניין כולל הנחיות איך להתמרח נכון [יש גם כתוביות בעברית, רק צריך לבחור להוסיף אותן בהגדרות של הסרטון].
לצורך בדיקת המיתוס הזה הסתמכתי הפעם על אתרים בעברית ולא על המקורות עצמם, בגלל שאלה אתרים אמינים שכבר עשו את הבדיקות וסיכמו את הנושא, ואני סומכת על ההנחיות שלהם. את הקטע שכתבתי כאן ביססתי על שילוב של המידע מכל הקטעים האלה: מקור 1, מקור 2, מקור 3, מקור 4, מקור 5, מקור 6, מקור 7 ומקור 8. אם הנושא מעניין אתכן אתן מוזמנות לקרוא עוד, בחלק גדול מהמקורות האלה תוכלו למצוא עוד הרבה מידע בנוסף.
ועוד מיתוס קטנטן לקינוח... האם ליפגלוס מגביר את הסיכון לסרטן העור?
נתקלתי בטענה הזו כמה פעמים בתקופה האחרונה. לפי הטענה הזו החומר המבריק בליפגלוס מגביר את עוצמת הקרינה ולכן מגביר את הסיכון לחלות בסרטן העור באזור השפתיים.
יש רופאת עור אמריקאית שטוענת שזה המצב, והשם שלה חוזר כמעט בכל כתבה שקראתי בנושא. הבעיה היא שאין אף מחקר אחד שמוכיח את הנושא, או מראה שאולי זה המצב. השערות ותיאוריות זה דבר חשוב בגלל שזה הבסיס לקיום של מחקרים, אבל עד שלא בודקים את הנושא לעומק זה בדיוק מה שזה- השערה.
חלק מהכתבות בנושא הן בכלל מ-2008 [כמו הכתבה הזאת או הכתבה הזאת]. למרות שההשערה הזו קיימת לפחות 8 שנים, עדיין לא מצאתי מחקר אחד שמנסה להוכיח אותה.
מה כן מצאתי? טענה שהמחקר הזה מוכיח את העניין. אז לא, מי שיקרא את המחקר בעיון יבין שזה ממש לא המצב. המחקר הזה בדק שיעור של תחלואה בסרטן העור ועשה השוואות בין גברים לנשים. הם ראו שנשים שהשתמשו באיפור שפתיים שהכיל מקדם הגנה היו בסיכון מופחת לחלות בסרטן. הם לא אמרו שום דבר על זה שליפגלוס מגביר את הסיכון.
במיתוס הזה נתקלתי פעם ראשונה באתר של קופ"ח מכבי [לינק לכתבה]. אחרי חיפוש בגוגל לא מצאתי שום דבר, ולכן פניתי אליהם וביקשתי לדעת האם איש מקצוע רלוונטי היה מעורב בכתיבה. כשאמרו לי שיש פיקוח מקצועי על התכנים, ביקשתי לקבל את המאמרים עליהם הכתבה הזו מבוססת. עברו כמה חודשים מאז, ואני עדיין מחכה לתשובה. מבאס שאתר של קופת חולים מפיץ מידע שאין לו שום ביסוס.
כדי לסכם את המיתוס הזה- אין שום הוכחה לכך שליפגלוס מגביר את הסיכון לסרטן העור, וזה לגמרי בגדר השערה. באופן כללי מומלץ להשתמש במוצרי שפתיים עם מסנני קרינה, כדי להגן גם על העור של השפתיים [רק חבל שמוצרים כאלה ממש לא נפוצים].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה