יום שבת, 18 בפברואר 2012

מסדר שבועי [או: מדריך לניקוי מברשות איפור]


כבר מגיל 0 מלמדים אותנו שחיידקים זה רע והדרך הכי טובה להתמודד איתם היא לשמור על היגיינה. פעולות כמו צחצוח שיניים ורחצה של ידיים לפני האוכל הפכו להיות טבעיות בשבילנו, ואנחנו בכלל לא משקיעות מחשבה לפני שאנחנו זורקות את החולצה המלוכלכת לסל הכביסה. אבל יש משהו שלא מלמדים אותנו [או לפחות לא בכל מקום] וזה לשמור על הניקיון של מברשות האיפור שלנו. אומנם הפנים שלנו נקיות לפני תהליך האיפור, אבל זה אף פעם לא ב-100 אחוז, ועל המברשות מצטבר לכלוך מהפנים, ממוצרי האיפור [בעיקר כשמשתמשים במוצרים נוזליים] וכמובן שהן צוברות גם אבק ולכלוך מהאוויר. הלכלוך הזה יכול לגרום לגירויים וזיהומים לא סימפטיים בכלל, וגם להחמיר מצב של אקנה.
יש כל מיני המלצות, שיטות, תכשירים ומכשירים, אבל כל אחת יכולה לנקות את המברשות שלה בקלות בעזרת חומרים שכבר יש בבית ממילא, ואני ממליצה לעשות את זה פעם בשבוע, גג פעם בשבועיים.
לפני שאני חופפת את המברשות אני מנצלת את ההזדמנות גם לנקות את מעגל הריסים שלי בעזרת אלכוהול לחיטוי [מהסוג שאפשר לקנות בכל בית מרקחת]. מספיגים קצת אלכוהול בחתיכת צמר גפן ועוברים על החלקים של המעגל, בעיקר אלה שבאים במגע עם העפעפיים והאזור של הגומי.

בשביל לחפוף מברשות נצטרך:
♣ מברשות מלוכלכות
♣ מים
♣ סבון
♣ מגבת ידיים קטנה
♣ משטח לייבוש

[הערה והתנצלות: את התמונות צילמתי ביום שבו כל הארץ הייתה מכוסה בחול, וגם צילמתי את הכול בעצמי. זו הסיבה שבגללה התמונות לא כ"כ ברורות ולכן החלטתי להפוך את רובן לשחור-לבן (וגם בגלל שזה מגניב וכבר הרבה זמן התחשק לי לעשות את זה)]

אלה מברשות האיפור שלי לפני התהליך. קצת קשה לראות, אבל הן מלוכלכות בשאריות של מייקאפ, אבקת צלליות, שפתון ושאר ירקות.
אני מקפידה לנקות את כל המברשות שלי, כולל ספוגיות פידור.


השלב הראשון בתהליך החפיפה הוא כמובן להרטיב את המברשות. אבל שניה לפני זה, הסבר קצרצר על המבנה של המברשת. לכל מברשת יש ידית ובקצה שלה יש שערות. החיבור בין השערות למברשת נעשה ע"י רצועת מתכת ודבק- האזור הזה רגיש למים, ולכן חשוב להקפיד שלאורך כל התהליך לא יכנסו מים לאזור הזה.
מעכשיו ועד ליבוש מלא של המברשות אל תניחו אותן בצורה מאוזנת, כלומר- ככה לא עובדים:


> אל תגיעו למצב הזה באף שלב של העבודה

אין שום בעיה להרטיב את המברשת בעזרת מים זורמים, אבל חשוב שהמברשת תהיה מוטה באלכסון כשהשערות כלפי מטה, וחשוב להקפיד שהמים לא יעברו את האמצע של רצועת המתכת [כי אז הם פשוט יכנסו מלמעלה]:


> ככה כן עובדים

אני אוהבת לעבוד בשיטת הסרט הנע, ולכן מרטיבה את כל המברשות שלי אחת אחרי השנייה, ומניחה אותן במצב מאוזן על הדופן של הכיור [ככה שהשערות לא נוגעות בשיש]:


אחרי שהרטבתי את כל המברשות אני לוקחת סבון. כמו שכתבתי למעלה יש כל מיני סוגים של סבונים שאפשר להשתמש בהם וכל אחת דוגלת בשיטה אחרת. אני משתמשת בסבון ידיים או בשמפו לפי מה שמתאים לי באותו רגע, כנראה שהכי טוב זה לעבוד עם שמפו. לפעמים נוח לי לעבוד עם קוביה של סבון מוצק ויש כאלה שמעדיפות סבון אנטיבקטריאלי.
אני לוקחת כמות קטנה של סבון וחופפת את המברשת בעדינות, חשוב לא להפעיל יותר מדי כוח כדי לא לשחוק את השערות. אני הכי אוהבת להעמיד את המברשת במאונך לכף היד שלי ופשוט להעביר אותה על העור בתנועות סיבוביות מספר פעמים, בצורה כזו:


אחרי שסיבנו את המברשות הגיע הזמן לשטוף את הסבון ולהסיר את הלכלוך מהמברשות. אפשר להניח את המברשת מתחת לזרם מים [כמובן להקפיד שמים לא יכנסו לחיבור] ובעדינות בעזרת האצבעות לעזור לסבון וללכלוך לצאת. חשוב להקפיד שכל הסבון והלכלוך יצאו, בעיקר כשמדובר במברשות גדולות [כמו מברשת סומק, מייקאפ וכד']. אם המים לא יוצאים נקיים מהמברשת סימן שיש עדיין לכלוך וצריך לחזור שוב על תהליך הסיבון והשטיפה.

עכשיו הגיע שלב הסחיטה. המטרה היא לסחוט עודפים של מים כדי שהמברשת תתייבש מהר יותר ותוך כדי גם לעצב אותה בצורה כזו שתתייבש בלי לאבד את הצורה שלה. בגלל שיש סוגים שונים של מברשות אני אדגים איך מומלץ לסחוט את המים ולעצב את צורת המברשת.
חשוב לבצע את השלב בעדינות כדי לא לתלוש שערות ולא לפגוע במברשת.

סחיטה של מברשת שטוחה
אותן הכי קל לסחוט ולייבש, אני משתמשת באותה השיטה למברשות עיניים ושפתיים, וגם למברשות סומק זוויתיות [כמו מברשות הסומק של ביוטיקייר שרואים בפוסט הזה]. מניחים את המברשת על האצבעות כמו שרואים בתמונה:


בעזרת האגודל לוחצים על השערות ממש בנקודה שבה פס המתכת מסתיים. מפעילים לחץ קל כלפי האצבעות התחתונות ומתקדמים תוך כדי לחיצה עד לקצה של המברשת. בד"כ מספיק לעשות את זה פעם אחת.


סחיטה של מברשת טשטושים
השיטה דומה מאוד לסחיטה של מברשת שטוחה- מניחים על האצבעות ובעזרת האגודל מפעילים לחץ וסוחטים את המים.






ההבדל הוא בחלק האחרון- אחרי שסחטנו את המים צריך לעצב את הצורה של המברשת. בעזרת שתי אצבעות עוברים מהבסיס של השערות עד לקצה ומצמידים אותן, המטרה היא לקבל מעין צורה של חרוט כמו שרואים בתמונה השנייה:




> ככה המברשת צריכה להיראות, כל השיערות מהודקות וקצה המברשת נהיה טיפה שפיצי.

סחיטה של מברשות רחבות עגולות [מברשות סומק, מייקאפ נוזלי, קבוקית וכו']
הגענו לאתגר האמיתי. ככל שהמברשת רחבה יותר ככה היא נוטה יותר לאבד את הצורה שלה בתהליך הייבוש. התהליך דומה מאוד למה שעשינו עד עכשיו, ההבדל הוא שמקיפים את המברשת עם כף היד:


> ככה זה נראה מלמטה

אוחזים את המברשת, מפעילים לחץ נמוך עם כל האצבעות ומתקדמים לאורך המברשת:




בסיום בעזרת כמה אצבעות עוברים על המברשת כדי ליצור את צורת הקונוס כמו שעושים עם מברשת הטשטושים.


ככה המברשת צריכה להיראות בסיום:


אחרי שסיימנו לסחוט את כל המברשות צריך להניח אותן לייבוש. אני מעדיפה להשתמש במגבת ידיים קטנה. אני פורשת את כל המברשות על המגבת ובגלל שיש חתולות סקרניות בבית אני מקפידה להניח את המגבת במקום גבוה.
ככה המברשות נראות אחרי החפיפה:




יש מגוון של שיטות לייבוש, אני הולכת תמיד על הכי פשוטה- מניחה על מגבת ומחכה כמה שעות עד לייבוש מלא. בד"כ בחורף זה לוקח יום, בקיץ קצת פחות. אם אתן ממהרות יש אפשרות לייבש בעדינות עם מייבש שיער- אישית אני לא אוהבת את השיטה הזו בגלל שהצורה של המברשת קצת מתעוותת ואם האוויר חם מדי זה יכול גם להרוס את המברשת.
יש המלצה לייבש את המברשות כשהן תלויות באוויר עם השערות כלפי מטה, אבל זה דורש מתקן מיוחד ואני החלטתי לוותר על המאמץ. אם אתן בקטע יצירתי אפשר לבנות מתקן כמו שרואים בהודעות האלה.
יש גם נרתיקים שונים שמיועדים לייבוש של המברשות, כמו הנרתיק הזה של סיגמא שמתיימר לשמור על הצורה של המברשות ולייבש אותן תוך 4 עד 6 שעות. אני לא רואה טעם להשקיע 30 דולר במכשיר כזה- העניין לשיקולכן כמובן.
עדכון (2.3.12)- בפוסט הזה תוכלו לראות שיטה קלה וטובה לייבוש מברשות במאונך.


באופן אישי אני לא משתמשת בספוגיות אלא רק במברשות. יש לי "ספוגית פידור" של מאק [שהיא לא באמת ספוגית, אבל לא משנה] שבה אני משתמשת לעיתים רחוקות ואותה אני חופפת עם מים וסבון כרגיל.
שקר החן והבל היופי ממליצה לחפוף את הספוגיות עם מים וסבון בדיוק כמו שחופפים מברשות.
רעיון נוסף של שחר גפני הוא להשתמש בשקיות רשת קטנות [מהסוג שמגיע עם טבליות כביסה שמכניסים למכונה] ולהכניס את הספוגיות למכונת הכביסה. רק מומלץ לכבס אותן עם כביסה צבעונית, אחרת זה יכול להשאיר כתמים על הבגדים הלבנים [אל תיבהלו אם הספוגיות יקבלו קצת צבע מהכביסה הצבעונית]. ככה זה נראה בתוך השקית:


> התמונה באדיבות שחר גפני

ולסיכום- איך אפשר לכתוב פוסט על ניקיון של מברשות בלי להתייחס למנקה מברשות? בגלל שלא יצא לי עדיין להשתמש במנקה מברשות אני אפנה אתכן לפוסט מצוין של מרינה בנושא, שמספק סקירה על מנקה המברשות של מאק וגם מתכון להכנת מנקה ביתי. אני מתכננת לקנות את המנקה של מאק, אם וכאשר זה יקרה אני מבטיחה להתייחס אליו גם בבלוג.


אומנם זה מעצבן לעמוד פעם בשבוע רבע שעה ולחפוף את כל המברשות, אבל זה בין הדברים הכי חשובים שאתן יכולות לעשות בשביל עצמכן. הקפדה על ניקיון של מברשות גם שומר על הבריאות שלכן וגם עוזר לשמור על המברשות עצמן [אפילו אם קניתן מברשת הכי פשוטה בביוטיקייר, זה עדיין כסף].

תגובות, המלצות, השמצות, הערות ושאר פניני חוכמה יתקבלו בברכה קריצה
שיהיה שבוע פורה והיגייני חיבוק של הסוררת

יום רביעי, 8 בפברואר 2012

סקירה בלי אגו: משחת לנולין של לייף


כשהראיתי לכן את תכולת התיק שלי גם חשפתי את ההתמכרות הכפייתית שלי לשפתוני לחות. כרגע אני מחזיקה משהו כמו 5 בליקסטיקס ולובלו אחד [אבל מי סופר?]. במשך תקופה ארוכה ניסיתי שלל שפתוני לחות, אבל אף אחד מהם לא נתן תוצאה מספיק טובה ופשוט נמאס לי להשקיע כסף ולהתאכזב מהתוצאה. היאוש הוביל אותי לנסות וזלין, אבל התחושה שלו על השפתיים כ"כ הגעילה אותי ונפרדנו אחרי שני דייטים אומללים. מאז אני מסתפקת במועט [כלומר בליסטיקס].
הפיתרון הגיע מכיוון לא צפוי לחלוטין- לפני כמה שבועות קראתי במקרה המלצה על משחת לנולין, הידועה בפי העם בתור "משחת הנקה" [כן, הנקה. קראתן נכון]. אחרי בירור קצר בגוגל התברר לי שלנולין הוא חומר שבעלי חיים שונים [בעיקר כבשים] מפרישים כדי להגן על הצמר שלהם [איכס, אני יודעת]. בשביל להפיק את הלנולין רוחצים את הצמר ומשם הוא עובר כל מיני תהליכים של ניקוי וטיהור עד שהוא מגיע להיות משחה. אחרי שהתאוששתי מההלם הראשוני החלטתי לתת לזה צ'אנס. יש בשוק מגוון של משחות שמכילות לנולין אבל לא כולן מתאימות לשימוש על השפתיים [למיטב ידיעתי כל משחה שמכילה לנולין טהור מתאימה].

המוצר: משחה לאם המניקה מסדרת פרופשיונל
החברה: לייף
המחיר: כ-30 ש"ח [נקנה בבית המרקחת של סופר פארם]

 
** המשחה מגיעה באריזת קרטון, עליה מופיע בבירור הארנב החביב [אפילו נתתי לו גזר וקצת מים לפני ששילחתי את הקרטון לפח המחזור]

יתרונות
♣ היתרון הכי גדול של המשחה- היא עובדת. עד היום באופן קבוע היו אזורים של עור יבש על השפתיים שלי ושום דבר לא הצליח להעלים אותם. אחרי שימוש של שבוע בערך במשחת לנולין היובש נעלם לחלוטין והשפתיים שלי הפכו להיות חלקות [סופסוף אני יכולה להרשות לעצמי לצלם את אוסף השפתונים והגלוסים שלי].
♣ אומנם הצבע והמרקם של המשחה ממש לא סימפטי, אבל כשמורחים אותה על השפתיים היא מתרככת ומתקבלת שכבה לחותית ונעימה וגם גלוסית מאוד [אחלה תחליף לגלוס שקוף]. המשחה נספגת ממש לאט ונשארת על השפתיים במשך כמה שעות [שזה גם יתרון וגם חיסרון].
♣ צריך כמות קטנה מאוד של משחה בכל שימוש.
♣ טיפ שקיבלתי- אפשר להשתמש במשחה גם לטיפול בקיוטיקלס [אישית עדיין לא ניסיתי]

חסרונות
♣ לא מדובר בפיתרון חד פעמי וקבוע, וכמו כל מוצר לטיפול ביובש צריך להמשיך ולהתמיד בו. בגלל שלוקח למשחה כמה שעות להיספג ובגלל שהמרקם שלה דיי דביק [לא מורגש על השפתיים אלא רק במגע עם דברים אחרים] אני לא משתמשת בה במהלך היום אלא רק בלילה, ככה שבמהלך היום אני עדיין משתמשת בבליסטיקס בתור חיזוק.
♣ בגלל שמדובר במשחה אין לה אפליקטור מריחה כמו בשפתוני יובש רגילים וצריך למרוח עם האצבעות לכן חייבים לשטוף ידיים לפני [וכדאי גם אחרי בגלל המרקם הדביק].
♣ כמו כל משחה גם זו לא ממש סימפטית, היא מגיעה בצבע צהוב עכור ובריח של תרופה, אבל הריח מתפוגג מהר וגם המרקם משתנה בתגובה לחום של השפתיים. ככה זה נראה:


לסיכום
היעילות של המשחה עולה על כל החסרונות שלה, זה הפך להיות מוצר חובה מבחינתי ואני שמחה שסוף סוף הצלחתי למצוא פיתרון לבעיית היובש המציקה.

כמה הערות
♣ יש מספר חברות שמייצרות משחות לנולין, אני ניסיתי רק את המוצר של לייף. ובהחלט אין צורך להתפדח ולבקש מהרוקח "משחת הנקה", פשוט תבקשו משחת לנולין שמתאימה ליובש בשפתיים.
♣ בהוראות השימוש של המשחה כתוב שאסור לבלוע אותה, לכן אני נמנעת מלמרוח אותה במהלך היום [בגלל שברגע שאני אוכל ואשתה משהו אני אבלע לפחות חלק מהמשחה]. אני לא יודעת אם זה באמת כ"כ קריטי, אבל אני החלטתי להימנע. אני עדיין מנסה לברר אם זה בעייתי, כשתהיה לי תשובה אני מבטיחה לעדכן.
♣ אני יודעת שחלק מהקוראות שלי מאוד מודעות לכל הנושא של cruelty free, והמוצר הזה מעט בעייתי. לפי הסימון לא בוצעו ניסויים בבעלי חיים, אבל הלנולין מופק מבעלי חיים. למיטב ידיעתי התהליך כולל גזיזה של הצמר ועיבוד שלו, לכן כל אחת צריכה להחליט האם זה עומד בקריטריונים שלה או לא.

כהרגלי בקודש אני אשמח מאוד לשמוע את דעתכן. אל תתביישו ללחוץ על כפתור "הוסף תגובה" קריצה

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...