כשזה מגיע לאיפור עיניים, אני אוהבת מגוון גדול של צבעים.
פלטת ה-88 שיש לי מכסה קשת רחבה של גוונים, אבל אני לא מרוצה מהצלליות הסגולות שלה בגלל שלרובן יש תת גוון אדום [מצוין כשרוצים להגיע למראה "החבר שלי היכה אותי ועכשיו יש לי פנס בעין"]. כבר תקופה ארוכה אני מנסה למצוא את הצלליות הסגולות המושלמות, כאלה שיהיו עם נטייה לגוונים הקרים, יהיו איכותיות ונוחות לשימוש. עשיתי נסיונות כל עם כל מיני פלטות, בין השאר יש לי את הסט של קרליין מקולקציית "
פרוייקט מסלול", וסט של Revlon בשם
Lavender Meadow.
לפני כמה שבועות נכנסתי לחנות של וואו והחלטתי לנסות את הצלליות הבודדות שלהם. קניתי את צללית מספר 12 בתור ניסיון, וכשראיתי שהפיגמנטציה טובה והצבע יפה החלטתי לקנות עוד שתיים- אחת בהירה יותר ואחת כהה יותר, כדי להרכיב לעצמי סט של שלוש צלליות.
ביקורת כללית על וואו- הייתי בסניף בקניון הסינמול [לשעבר קניון לב המפרץ]. החנות עצמה מאוד מסודרת ונחמדה, אבל כל המתחם של הקוסמטיקה פשוט מזעזע. הסטנדים מטונפים ויש בלאגן בטסטרים [כולל כאלה שכבר לא נשאר בהם חומר]. כתבתי לשירות לקוחות שלהם וקיבלתי תשובה שהם יבדקו מה ניתן לעשות בנידון. לא ביקרתי מאז בחנות ואין לי מושג אם נעשה איזשהו שינוי, אבל מבחינתי זה הבסיס של כל חנות שמוכרת איפור. אולי אני מפספסת פה משהו, אבל אני לא מבינה למה כל כך מסובך לשמור על סטנד נקי ומסודר, ולמה כל כך מסובך לשמור על טסטרים במצב סביר. הדברים לא נאמרים רק נגד וואו, רוב הסניפים של הפארמים חוטאים בזה בגדול גם כן [רק שהם לא בדיוק עונים לפניות לשירות הלקוחות, אז הפסקתי לנסות].
> צלליות בודדות של וואו. מימין לשמאל- צללית מס' 36, 12 ו-22
> הצלליות פתוחות. מימין לשמאל: צללית מס' 36, 12 ו-22
כמו שאפשר לראות, הצלליות מגיעות באריזה פשוטה מפלסטיק, נוחה לשימוש ונוחה לנשיאה בתיק. אני דיי בטוחה שאפשר לדפט אותה [אולי יום אחד יימאס לי מכל הצלליות המפוזרות ואני אעשה את זה].
בכל אחת מהצלליות יש 4 גרם, שזה המון. אני לא רואה את עצמי מסיימת את זה ב-250 השנים הקרובות בערך.
מבחינת מחיר- אני לא מצליחה לזכור כמה שילמתי, שלושתן ביחד עלו פחות מ-50 ש"ח.
יש הבדלים בין הצלליות, לכן אני אתייחס לכל אחת מהן בנפרד. דבר אחד משותף לשלושתן- הן עמידות מאוד, החזיקו עלי יום שלם כמעט בלי תזוזות [השתמשתי בShadow Insurance של Too Faced כבסיס].
צללית מספר 22: הצללית הכי בהירה. צללית שימרית בגוון לילך בהיר. הצללית רכה וקל מאוד לקחת חומר עם המברשת, אבל היא לא רכה מדי ולכן לא מתפוררת, והפיגמנטציה שלה טובה. לטעמי היא לא בהירה מספיק והגוון שלה קרוב מדי לצללית מס' 12, בעיקר על העין [תוכלו לראות את זה בהמשך]. קניתי אותה בשביל הארות ושימוש בחלק הפנימי של העפעף ולצורך הזה היא לא מספיק טובה [קחו בחשבון שאני בהירה מאוד, לכן צלליות בהירות לא תמיד יושבות עלי טוב].
צללית מספר 12: זו הצללית הראשונה שקניתי, והתייחסתי אליה
בפוסט הזה. מבין שלושתן, אני הכי אוהבת את זו והכי מרוצה ממנה. צללית שימרית, מעט יותר כהה מה-22. גם היא רכה ונוחה למריחה, והפיגמנטציה שלה מצוינת. אפשר להשתמש בה כשרוצים להתאפר רק עם צללית אחת ואפשר לשלב אותה עם צלליות אחרות. זו לא תהיה הגזמה לקבוע שהיא אחת הצלליות הכי טובות שיש לי.
צללית מספר 36: צללית מאט בגוון סגול כהה עם נצנצים [למקרה שתהיתן מה זה הלכלוך שרואים בתמונה- אלה הנצנצים]. מבין שלושתן דווקא הפיגמנטציה של זו הכי פחות מוצלחת. היא עדיין טובה, אבל צריך קצת יותר חומר בשביל להגיע לתוצאות טובות על העין. מבחינתי זה יתרון, ככה יותר קל לי לשלוט על הגוון [כאמור- אני בהירה. בקלות אני יכולה להגזים עם הצלליות הכהות]. הנצנצים מיותרים לחלוטין מבחינתי וכמעט ולא רואים אותם על העין, הייתי שמחה אם היא הייתה שימרית וזהו.
יום או יומיים אחרי שקניתי את הצלליות החלטתי לעשות להן נסיעת מבחן. במקרה התעוררתי מאוחר באותו יום והיו לי בערך 10 דק' להתאפר, לכן גם התוצאה רחוקה מלהיות מושלמת.
השתמשתי בצללית מס' 22 [הבהירה] בחלק הפנימי של העפעף, בצללית מס' 12 על אמצע העפעף ובצללית מס' 36 בשליש החיצוני, בקפל ובתור אייליינר [לא ניסיון מוצלח במיוחד. היא לא כהה מספיק ולא היה לי זמן להשקיע בזה].
כמו שאפשר לראות- אין הבדל גדול בין צללית מס' 22 לבין צללית מס' 12.
כל התמונות צולמו אחרי יום עבודה, ואחרי שהקונסילר כבר נטש את אזור הכהויות מתחת לעיניים
לסיכום: צללית מס' 12 מצוינת והייתי קונה אותה שוב, אני פחות מרוצה מ-22 ו-36 ואני עדיין מנסה למצוא להן תחליף.
מה דעתכן על הצלליות של וואו? עשו לכן חשק או שתדלגו עליהן בקלות?
