יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

הבלוג לומד ללכת על עקבים


את רוב שנות הילדות שלי העברתי בתור טום-בוי. היו לי מעט מאוד חברות בנות, הרבה מאוד חברים בנים ואפס חוש אופנתי.
את רוב שנות הנעורים וההתבגרות שלי העברתי תוך התכחשות מוחלטת לעובדה שאני בחורה, או לעובדה שאני מסוגלת לעשות דברים של בחורות, קרי- טיפוח, איפור, אופנה.
מתישהו בתקופת הצבא החלטתי שנמאס לי להתכחש, וגם אני רוצה ללמוד לטפח את עצמי. בשלב הראשון התחלתי לשוטט בפורום איפור וציורי גוף בתפוז. בשלב השני קיבלתי במתנה קורס איפור קצרצר במאק. בשלב השלישי למדתי עוד טכניקות של איפור. בשלב הרביעי הגעתי לקוסמטיקאית, והתחלתי להסתובב בעולם עם שתי גבות במקום אחת
השלבים הבאים כללו פיתוח חוש אופנתי מינימלי [סטייליסטית אני לא אהיה, אבל זה מצליח לי בסדר גמור בנתיים], הרחבת אוסף האיפור שלי, הבנה שיש לי עור פנים נדיר [שגרר בעקבותיו כמה מוצרי חובה כדי לשמור עליו] וכמובן התמכרות חריפה ללקים.

ועכשיו, באופן טבעי, מגיע השלב האבולוציוני הבא: עקבים. טם טם טם!
האביזרים בהם השתמשתי:
1. שני זוגות של נעלי עקב
2. סרטוני הדרכה ביו-טיוב לרוב
3. דם, יזע ודמעות
4. אחות אחת- מומחית לעקבים

מי שתחפש סרטוני הדרכה ביו-טיוב, תמצא כמה מאות שמסבירים איך ללכת על עקבים. לא היה לי כוח לעבור על כל השלל הזה, אבל בררתי לי כמה סרטונים מומלצים, שמראים את הבסיס.

נתחיל עם סרטון שמסביר מהי יציבת הגוף הנכונה כשהולכים על עקבים. נמשיך עם סרטון של כ-5 דק', קצת ארוך ודיי חופר, של בחורה חמודה שמסבירה ומדגימה את הבסיס. למי שמעוניינת, יש גם שני סרטונים קצרים יותר, טובים לא פחות. אחד של HOWCAST, והשני של LEGWORK. מי שמעוניינת יכולה למצוא בסרטון השני קישור לרכישת מדריך שלם בן חצי שעה לאייפוד

לטובת בחורות שאנגלית עושה להן רע, ניסיתי למצוא סרטונים בעברית, אבל אין. במקום זה מצאתי שני מדריכים כתובים, חביבים גם הם [היתרון של המדריכים האלה, שהם מפרטים יותר איך למדוד נעליים בחנות ואיך לבחור נעל מתאימה]. המדריך הראשון של כאן נעים, והמדריך השני ממאקו.

ולבסוף... אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל גם אודטה טרחה וכתבה מדריך מפורט ומכובד שעוסק כולו באיך לבחור נכון נעלי עקב.
טיפים נוספים באדיבות אחותי:
1. אין מה לעשות, לעקבים צריך להתרגל. וכדי להתרגל, צריך ללכת עליהם ולסבול.
2. לא לפחד, פשוט ללכת כאילו אני הולכת עם כל נעל שטוחה [נכון חלקית. בעיקר עזר לי בהליכה המאוד זהירה והמוזרה בהתחלה]

ועכשיו, לאחר הפרק התיאורטי, הגיע זמן התרגול.
יש ברשותי שני זוגות של נעלי עקב.
הזוג הראשון: נעלי בובה חביבות, שנקנו ברומא לפני כמעט שנה. ננעלו עד היום מספר מצומצם בלבד של פעמים.



הזוג השני: מגפונים חומים שקניתי בטו-גו לפני שבועיים בערך. ננעלו עד היום- פעמיים בבית, ופעם אחת מענה במיוחד בחוץ [החלטתי שיהיה חכם להסתובב איתן קצת, אז נסעתי איתן לרופא. כשחזרתי הביתה, כ"כ כאבו לי הרגליים שלא האמנתי בכלל שהצלחתי ללכת את המרחק מתחנת האוטובוס לבית]


שני הזוגות בעלי עקב בגובה של 6-7 ס"מ [מתנצלת. לא רק שאני לא ממש יודעת ללכת על עקבים, גם במדידות אני לא חזקה].
אחרי שעברתי על כל הסרטונים, החלטתי לצעוד בבית הלוך וחזור כדי להתרגל. כאמור, עם שני הזוגות כבר הלכתי מספר פעמים, בלי יותר מדי הצלחה.
בגלל שהיום היה לי יום חופשי, החלטתי שאין שום סיבה ביקום לצאת מהפיג'מה [גם לא בשביל תרגול עקבים]. זו התוצאה, אגב



מסקנות היום הזה:
1. אחרי טראומה מהמגפונים, החלטתי להתחיל איתם. הצלחתי יחסית לשמור על יציבה, לא לנעול ברכיים או לכופף אותם יותר מדי. אפילו הצלחתי ללכת בקצב סביר בהחלט. הבעיה העיקרית- עיקר המשקל יושב על קצות האצבעות שלי ומכאיב לי מאוד, וגם השרירים בחלק האחורי של השוק לא ממש אהבו אותי אחרי התרגול המכאיב הזה. החזקתי משהו כמו 10 דק'.
2. נעלתי את נעלי הבובה השחורות, וגיליתי לתדהמתי שהן ממש נוחות לי. מכירות את הבחורות שטוענות שנעלי העקב שלהן ממש נוחות להן, שהן פשוט מרגישות עם נעליים שטוחות? אז וואלה, מסתבר שזה לא ממש שקר. ברגע שקלטתי איך לעמוד עליהן, באמת הרגשתי כאילו אני הולכת עם נעליים שטוחות, ולא על עקב.

בגדול השלב הזה הוא רק השלב הראשוני. המבחן האמיתי יהיה כשאני אצליח ממש ללכת למקומות עם שני הזוגות ולהרגיש בנוח. מבטיחה להמשיך ולדווח

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...